לאחרונה אני חושב הרבה על החיים האלו, ועל כמה מהר הם משתנים. איך הכל זז ממקום למקום, איך הכל ארעי, איך כלום לא
דווקא בתקופה הזאתי אני מרגיש את האור שבתוכי גדל ומתעצם. זה כאילו החשיכה הגדולה מזמינה אותי בעצם נוכחותה אל עבר האור. בהבנה
אני יודע שיש הרבה דיבור עכשיו על איך "לנהל רגשות בתקופה הזו", או איך "לווסת את הרגשות בתקופה הזו", או "להתמודד איתם". אבל
אני כל יום חושב עליכם, גם כשאני לא לגמרי מודע שאני חושב עליכם. איך זה להיות שם בחשיכה? מה אתם עוברים?
חד מהדברים שאני הכי עובד עם הא.נשים המדהימים שבאים אליי לעבודה בקליניקה עליו, זה לאהוב כל חלק בהם. כי הרבה פעמים זה כל כך כל
"המשימה שלך היא לא לחפש אהבה, אלא פשוט לחפש ולמצוא בתוכך את כל המחסומים לאהבה שבנית" – רומי. כמה זמן מהחיים שלנו אנו פועלים מתוך
ארבעת ההסכמות לחיים טובים יותר – איך תוכל להיות שמח לא משנה מה מאת ספרו של דון מיגל רואיז. *נועד לשני המינים* 1. שמרו על
בחלום ראיתי שני אנשים מתווכחים אחד עם השניה. לכל אחד מהם היה דעה אחרת. הוא התווכח איתה היא התווכחה איתו שניהם כעסו מאד. הם הביעו
סיימתי החודש את הלימודים שלי של טיפול וטיפול בטראומה בבית ספר של גאבור מאטה בגישת Compassionate Inquiry (בעברית חקירה חומלת). מדובר באחת ההכשרות הכי עמוקות
אנחנו הכי מושלמים כשאנחנו לא מנסים להיות מושלמים : כמה זמן מהחיים שלנו אנחנו מנסים להוכיח את עצמנו? להרשים אחרים? להראות שאנחנו הא ודא? כמה