איך באמת להיות שמחים בחיים? ומה זה אומר בכלל להיות שמח? סיפור אישי שלי

תוכן עניינים

אני מדבר הרבה על להיות "שמחים לא משנה מה", אבל מה זה בכלל אומר?

ולמה יש אנשים שרוצים לזרוק עגבניות עליי כשאני אומר את זה?🍅😜

תאמת, החיים שלי לא התחילו ככה.

רוב חיי הייתי אדם סופר רציני, מדוכא ופסימי.

והנה עוד ווידוי: אני שנאתי לראות אנשים שנראים שמחים.

למעשה, אני ממש שפטתי אותם.

אני אמרתי לעצמי שהם בטח חיים בסרט, מנותקים, או אולי הם פשוט משקרים לעצמם ולסביבה שלהם ורק עושים את עצמם שמחים כשהם בעצם בכלל לא (וגם יש כאלה!).

 

סיפרתי לעצמי שאני טוב יותר מהם. שאני יותר עמוק, ולכן אני כל כך מדוכא.

אבל מה שהיה לי אז קשה להודות בו בפני עצמי, זה שעמוק בפנים, אני בעצמי רציתי להיות שמח.

אני קינאתי.

מתישהו "התחכום" שלי, שהתממש כדיכאון, חשיבת יתר על הכל, ולחיות באופן מאד קודר ורציני כבר נהיה כואב מדי.

 

לא יכולתי יותר.

וזה היה קטליסט אדיר לשינוי.

אז מה זה באמת אומר להיות שמח לא משנה מה?
זה לא אומר להדחיק רגשות או להתעלם מקשיים. זה אומר לקחת אחריות מלאה על השמחה שלנו.


זה לזכור ששמחה אמיתית לא תלויה במה שקורה בחוץ, אלא במי שאנחנו בפנים.

זה לדעת להתמודד עם אתגרים בלי לתת להם לשלוט עלינו.

זה כשמשהו בחוץ קורה שמפריע לנו, אנחנו קודם כל ננסה להבין למה לדבר החיצוני הזה יש כוח על השמחה שלנו ונעבוד על לשנות את זה, ורק אז בנוסף לכך אולי גם ננסה לשנות את הסיטואציה בחוץ.

 

זה ללמוד לייצר שמחה בתוכנו, כדי שלא נהיה תלויים במשהו שלא בשליטתנו עבורה.

השמחה הזו היא חופש אמיתי – ריבונות פנימית. היא חופש מוחלט מסבל.

וכשהיא מגיעה, אנחנו כבר לא כל כך זקוקים לדברים חיצוניים ש"יעשו אותנו שמחים".

זה אולי נשמע ראדיקלי,  ואני חושב שזה היה מפתיע גם את הגרסה שלי מלפני 10 שנים לחשוב על זה, אבל סיפור חיי מאז לימד אותי שזה לגמרי אפשרי.

האם גם אתם במסע להיות שמחים לגמרי מבפנים?

אם התחברתם למסר הזה ואתם במסע דומה, תגיבו "אני!" ואשמח לשמוע איך אתם מביאים יותר שמחה לחיים שלכם ❤️👇.