מה אם הייתם מפסיקים לדאוג ממה שאחרים חושבים?

תוכן עניינים

אתם אומרים שאתם אוהבים את עצמכם מצד אחד, ומצד שני מפחדים ממה שחושבים עליכם ודואגים מזה,

 

ואקטיבית מסתירים מאנשים צדדים בכם שאתם לא רוצים שיראו.

 

מבחוץ, זה נראה שהכל תחת שליטה ושהכל טוב, אבל מבפנים, אתם מוצפים בביקורת עצמית ובפחד שיראו אתכם כלא מספיק טובים ופחות ממה שבאמת חושבים שאתם.

 

הנה החשש הגדול הזה: ” מה יחשבו עליי”, “איך יתפסו את זה”.

 

מה אתם אומרים שניצור חור בחשש הזה היום, ונשבור אותו קצת אה?

 

אתם בעד? מעולה! בשביל זה אני פה😉❤️.

 

זה פשוט:

מה זה אומר שאני חושש ממה שאנשים יחשבו עליי?

 

זה אומר שאני חושש מהרעיון שלהם לגביי. אני חושש בעצם ממחשבה ורעיון שהם יצרו בראש שלהם, לגבי מי שאני.

 

 ואני לא רוצה שהם יצרו את הרעיון הזה לגבי מי שאני במוח שלהם באופן שלילי, אז אני אשנה את ההתנהגות שלי להתנהגות שאני מאמין שתהיה נעימה להם יותר, ובכך הם יצרו בראש שלהם רעיון חיובי יותר לגביי.

 

עכשיו הנה השאלה המשעשעת: 

למה בכלל אכפת לנו כל כך מה הרעיון שאנשים מייצרים במוח שלהם לגבינו?

 

האם זה בשליטה שלנו?

 

ואם שינינו את ההתנהגות שלנו כדי שהם יצרו רעיון יותר חיובי שלנו בראשם, האם הם רואים את מי שאנחנו באמת? או את הגרסה הנעימה יותר שיצרנו כדי לרצות אותם, שהיא לא אנחנו בכלל?

 

מה מפחיד כל כך במחשבה שמישהו ייצר בראש שלו לגבינו?

 

אם מישהו מייצר מחשבה חיובית לגבינו, הם ירגישו חיובי בתוך עצמם.

אם הם יצרו מחשבה שלילית לגבינו, הם ירגישו שלילי בתוך עצמם.

 

כלומר בשני המקרים – זה לא אישי. זה עניין שלהם ומה שהם עושים בראש שלהם, למה אנחנו מנסים לשלוט בזה?

 

למה להתעצבן או להיעלב אפילו? מה ההיגיון?

 

אם נסתכל, נראה שאין.

 

אז הנה ההזמנה שלי אליכם: כשאתם חווים את הפחד הזה ביום יום, תזכירו לעצמכם מהו באמת. תראו שניה אותו בבירור, ותשאלו את עצמכם אם אתם באמת רוצים שדבר שלא בשליטתכם באמת ישלוט בכם, 

או האם אולי תרצו לשחרר שליטה ולתת לאנשים לחשוב מה שהם רוצים לחשוב לגביכם, כי זה לא עניינכם במילא.

 

אתם תעשו את שלכם, והם את שלהם. זה לא קל בהתחלה, לא נוח, אפילו אמיץ, אבל אפשרי.

 

בתכלס אתם תגלו שאנשים אוהבים אתכם יותר משחשבתם, ושכל הביקורת שדמיינתם שתבוא לכיוונכם הרבה פחות גדולה מהאהבה שתקבלו🫂.

 

אישית, לזכור את זה עוזר לי מאד.

 

 וכל פעם שאני שוכח ודואג ממה חושבים עליי, ואז נזכר בזה מחדש, אני נזכר באמת הפנימית שלי, באיך שאני באמת רוצה להיות, בזה שאני הבעה ייחודית של החיים ושמותר לי להיות אני, ושלאחרים מותר להיות עצמם וזה לא משנה בכלל מה חושבים עליי.

 

אני מקווה שזה עזר🙏, באהבה וחמלה, דניאל❤️.

אהבתם את המאמר? לחצו לשיתוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 × four =

מסלולים בבית ספר הדיגיטלי

מנוי חודשי

175 ש"ח לחודש

מנוי ל-3 חודשים

150 ש"ח לחודש

מנוי לשנה

125 ש"ח לחודש