שמאז הריטריט במקסיקו האחרון, משהו השתנה בתוכי.
אני נהנה מהיום יום ברמה חדשה.
ושחררתי את האמונה שאני חייב או צריך לעשות משהו, כולל לעבוד. לעבוד עבורי זה כיף.
זה לא עבודה, זה משחק וברכה.
התחלתי לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה לעשות, ולשחרר את כל מה שלא נותן לי השראה, שאני עושה סתם כי “אמור” , או “צריך”, או מתוך לחץ או פחד מסוים, או אפילו הרצון לכסף.
שחררתי את הדדליינים.
והבית ספר הדיגיטלי, שהוא פרויקט שאני מאד מתלהב להשיק, יצא בינואר במקום בנובמבר הקרוב, כי לא רציתי ליצור אותו בלחץ של זמן ולמהר, אלא באהבה.
לאן יש למהר בכלל?
בשבילי, אין לאן להגיע, חוץ מעמוק יותר לרגע, וללחיות באהבה.
זה תרגול יום יומי כמובן, ודורש ממני מודעות וקשיבות עצמית לאמת הפנימית שלי שאני ממשיך לפתח.
יש לי מחויבות בלתי מתפשרת לחיות את האמת שלי, לחיות מאהבה, מאור, וללמוד מכל פעם שאני לא מקשיב לה.
אני עדיין בהתפתחות כן…
בעבר יום שבת היה יום של “בלי עבודה” עבורי, כי הייתי עובד בלחץ והרבה במהלך השבוע. אז סוף סוף רציתי לנוח כשהגיע סופ”ש.
והיום – לא משנה לי כל כך אם אני עושה משהו בשבת או כל יום אחר, כי אני נהנה מהעשייה שלי, ועושה אותה מתוך תחושה של חופש, הנאה ובלי מאמץ.
כיף לי.
אז אני נזכר לי בשיר הילדות: “אז למה לא כל יום שבת?”.
וחושב לעצמי: “כל יום יכול להיות שבת. הנה החופש שלנו. אנחנו חופשיים. בואו ניצור את זה ככה”.
ובלי ליפול לקלישאות ופשטות יתר: זה דרש עבורי עבודה להגיע לפה, ולא רק פנימית, אלא גם חיצונית כדי לאפשר את הלייף סטייל הזה.
אבל אם אתם אנשים שאוהבים לחלום בגדול, ומייחלים את זה עבורכם, אני רוצה להגיד לכם שאתם לגמרי יכולים לעשות את זה.
תיצרו לעצמכם את הלייפסטייל שאתם רוצים.
כי למה לא?
כולנו אמנים של החיים – והחיים שלכם, היא האומנות שלכם.
מגיע לכם להנות מהאומנות שאתם עושים❤️🎨.
שמחים לא משנה מה, אומנות החיים, ליצור אותה כמו שתרצו.
Go For It!
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
נ.ב:
אם גם החלום שלך זה שכל יום בחייך ירגיש כמו יום שבת, יש לי משהו עבורך פה שיוכל לעזור.
