:סטרס הוא דבר טוב.

כן מפתיע לשמוע שאני אומר את זה.

וזה לא תמיד נכון.

אבל איפה שאני יושב עכשיו, סטרס הוא דבר טוב.

אני יוצר הרבה דברים ובונה הרבה דברים מועילים בחיי, ואני רואה שסטרס עולה, וזה הסטרס של גדילה.

זה לא הסטרס של עבודת יתר או להעמיס על עצמי יותר מדי (כל עוד אני שומר על האיזון ועל מנוחה),

זה הסטרס של: “אני בגדילה, ולמשהו בי זה לא נוח”.

והאי נוחות הזו היא דבר טוב.

היא דבר מעולה אפילו. דבר מצוין.

האי נוחות הזו היא ההזמנה שלי לגדול, היא ההזמנה שלי לראות איפה משהו בתוכי מוגן, מוחזק, מפוחד.

איפה משהו בי לא מעז להתפתח, איפה משהו בי מפחד מהאור ומהפוטנציאל הכי גדול שבי ופועל מתוכנה ישנה של בושה או פחד.

וזו ההזדמנות בשבילי לאמץ את החלק הזה בי, לקבל אותו, לאהוב אותו, להכיל אותו, ולהמשיך קדימה להוביל.

סטרס זה דבר מצוין, הוא לא דבר רע, כשאנו מוצאים איתו איזון.

כשאנחנו חיים בedge שלנו.

אם אנו לא חיים בedge שלנו, אנחנו כנראה לא ממש חיים בכלל, אנחנו כנראה רדומים במידה אחת או אחרת.

מוותרים על עצמנו. מקשיבים לפחד. מרגישים מורדמים רגשית בפנים.

אז סטרס יכול להיות טוב, כשזה האי נוחות הזו שבאה מגדילה.

והוא יכול להשפיע לרעה, כשסטרס הופך לעומס יתר, דאגה, וכו וכו’.

יש סוגים שונים, והתבונה שלנו תזהה את ההבדל.

וגם אולי לפעמים תטעה.

מי יודע, אולי עוד שבוע שבועיים יהיה לי נקודת מבט אחרת על הנושא שתהיה 180 מעלות הפוכה מהנוכחית, אבל זו הנוכחית,😜.

מקווה שזה עוזר לשנות דפוסי חשיבה.

באהבה וחמלה, דניאל❤️.