למצוא את האיזון

“החוק האוניברסאלי של להיות מצליח ושמח בו זמנית אומר למצוא את האיזון” – מאסטר שאולין שי הנג יי

כמו רבים בארץ ישראל עכשיו, קשה לי שלא להתעלם מהמצב שקורה בארץ עם הממשלה, עם השסע בעם ועם כל הבלאגן של הקורונה, הכלכלה והפוליטיקה. אם כל תשומת ליבי תהיה שם(כמו שקרה לפעמים בשבוע האחרון), זה יצור תמונה במוחי שהמצב רע, שיש כאוס ושקבוצה אחת או אחרת היא האשמה או לא בסדר.

חשוב לי לדבר על זה כי דברים כמו פוליטיקה ללא ספק לא נפרדים מלחיות חיים מודעים ושמחים. המסר שאני כותב פה יכול לצאת לא כזה מלוטש או ברור אבל אתן לזה צ’אנס ואנא תסלחו לי. בתהייה של אדם אחד לגבי “מה הוא יכול לעשות”, חוסר תקווה וחוסר אונים יכולים לעלות או כעס, ללא ספק כעס.

אני עדיין לא יודע מה אפשר לעשות ואין לי תשובות אולם הנה משהו שאני מתרגל לאחרונה שיכול לעזור לכם: להישאר רגוע. למה להישאר רגוע? כי כשאנחנו רגועים ושמחים אנחנו מקבלים החלטות מעולות(ויש מחקרים לגבות את זה).

וללא ספק, אני נכשל כישלון טוטאלי בתרגול הזה לפעמים… אבל היי, אם אני קצת יותר רגוע מאתמול או מלפני שהתחלתי לתרגל את זה אז זה כבר הישג.

ולמה זה חשוב להיות רגוע ברמה הפוליטית והארצית? בגלל שכל הכאוס הזה הוא כפי שנאמר “כאוס”, כאוס מאנשים שפועלים מריאקטיביות ומאד לא רגועים ואז כבוד הדדי נזרק לצד.

כל מה שאני אומר פה זו רק נקודת מבט אחת כמובן ומאד מוגבלת. מה שאני כותב יכול לרמוז שיש להימנע מלקחת פעולה אבל אני לא חושב שזה הכוונה שלי, אלא שכל פעולה שתלקח כדאי שתבוא מרוגע ומה”מלאך שנמצא בטבע של כל אחד מאיתנו” – כפי שאמר אברהם לינקולן. אני אישית עם כל זה בחרתי לתרגל רוגע ובו זמנית אלך השבוע להפגין.

אני לא חושב שזה נאיבי לחשוב שלרוגע יש כוח והשפעה מכיוון שאם האנשים בפוליטיקה שם למעלה בכנסת מכל המפלגות היו רגועים יותר, אכפתיים יותר ואם המפגינים משני הצדדים שפעלו באלימות והשוטרים שפעלו באלימות היו רגועים יותר – היה לנו עם נחמד יותר לחיות בו ובזה אין לי ספק.

השראה גדולה שלי ומישהו שתמיד אני מחפש את מילותיו כהדרכה בסיטואציות פוליטיות מאתגרות הוא תיק נהאט האן(Thich nhat hanh). שמי שרוצה מוזמן לקרוא עליו(אשלח לינק למשהו שהוא כתב במהלך מלחמת ויאטנם. הוא פעל בצורה מדהימה במהלך מלחמת ויאטנם לגישור בין העם אמריקאי והויאטנמי.

אז לסיכום, אני מתרגל פרופורציה ופרופורציה ורוגע זה חשוב בעיניי, קל לאבד

במה שאנו רואים בחדשות אבל עם זאת אני כל יום הולך ברחוב, פוגש אנשים נחמדים ורואה שהשמיים כחולים. יכול להיות שאותו שוטר שהיה אלים, שאותם שני מפגינים מצדדים שונים שרבו, אילו היו נפגשים בצבא או מנהלים שיחת חולין במכון כושר היו הופכים לחברים טובים. וכל יום, אל תשכחו לחייך