אני קיים, אני מודע, אני יוצר – 3 האמיתות העליונות של האלוהים שבפנים

תוכן עניינים

יש 3 אמיתות מהותיות על החיים שלנו, שהן האמיתות אולי העמוקות ביותר בתוכנו.

 

אני קורא להן "האמיתות של אלוהים".

 

כי כמו שבפנים – כך בחוץ, האמיתות האלו הן אולי האמיתות הגבוהות ביותר של היקום.

 

הן ככה:

 

1. אני קיים

– יש לנו ידיעה שאנחנו קיימים. אנחנו לא צריכים להסביר את זה שאנחנו קיימים בשביל להיות קיימים, יש פשוט ידיעה ברורה שאנחנו קיימים. הידיעה הזו היא מעין נוכחות כזו. נוכחות שבעומק העומקים שלנו המיינד שלנו לא יכול להבין. גם כשאנחנו אבודים במחשבות, בסערת רגשות או אתגר חיים קשה – הידיעה של הקיימות שלנו נמצאת כאן ברקע החוויה שלנו, הנוכחות שהיא אנחנו בעומק שלנו קיימת – לגמרי פתוחה ושלווה גם ברגעים הכי מאתגרים של חיינו, היא פשוט כאן.

 

האמת הראשונה – אני קיים.

 

2. אני מודע

– אנחנו מודעים לדברים. כשאתם קוראים את זה עכשיו אתם מודעים למילים שאני כתבתי בפוסט פה. אולי אתם מודעים לתהליך המחשבה שלכם גם תוך כדי. במהלך היום אתם מודעים לאינספור דברים. כל מה שאתם מודעים אליו זה או מחשבות, או תחושות ורגשות, או חוויות שנובעות מחמשת החושים. אתם יודעים שאתם מודעים, זה לא דורש מאמץ להיות מודעים.

 

גם כשאתם אבודים במחשבות או רגשות, יש איזושהי מודעות שמודעת לאותם מחשבות ורגשות. זה חלק בלתי נפרד ממי שאתם שלא תוכלו לשנות. 

 

האמת השנייה – אני מודע.

 

3. אני יוצר

– אנחנו יוצרים כל הזמן, בין אם נרצה או לא. כל מחשבה שאנחנו חושבים היא יצירה. היא באה מתוך ריק, וחוזרת לתוך הריק. כל רגש ותחושה שאנחנו חווים היא יצירה. יש הרבה ביטויים אנרגטיים שאנחנו מביעים בלי בכלל להזיז את הגוף – רק דרך חשיבה וחישה. ברמה העמוקה ביותר גם הגוף שלנו בעצמו הוא יצירה. 

 

כמובן יש את העשייה שלנו. אנחנו פה בעולם של עשייה. כולנו עושים, וכל פעולה שלנו היא ביטוי של יצירה. יש לנו קריאה לעשות. זה אמת בלתי נפרדת מהמהות שלנו שלא נוכל לשנות.

 

האמת השלישית – אני יוצר.

 

הבנת 3 האמיתות הללו

אלו 3 האמיתות על הקיום שלנו – שמתבטאות גם בביטוי שענה אלוהים למשה בהר סיני כמשה שאל אותו: "מי אתה?".

 

אלוהים ענה בביטוי: "אהיה אשר אהיה".

 

אהיה אשר אהיה – אני קיים, אני מודע להכל, אני היצירה ולכן אני מתהווה ככל ביטוי בקיום הזה.

 

לכן ה3 האמיתות האלו לא שייכות לנו כ"אישיות", כ"אגו" או כביטוי האישי שלנו רק – הן האמיתות של האלוהים שבפנים, שהוא אותו האלוהים שבחוץ כי אין הפרדה ביניהם, אלוהים הוא אחד. אלוהים היא אחת.

 

החוויה של "אני קיים" – היא אותה החוויה בדיוק עבור כל היצורים החיים. הנוכחות הזו היא אותה חוויה של נוכחות אצל כל יצור חי.

 

קחו רגע לעכל את מה שכתבתי כאן… 

 

החוויה של קיימות לא באה מהמחשבות, תחושות ורגשות שלנו – היא נוכחת פה גם כשאין לנו מחשבות, תחושות ורגשות.

 

זה כי חווית הקיימות לא שייכת באמת לנו כאישיות נפרדת. בעומק עומקים שלה, אנחנו "שואלים" (מלשון להשאיל) את חווית הקיימות שלנו מתוך החוויית הקיימות היחידה שקיימת – זו של אלוהים. 

 

כלומר, החוויה שלנו של להיות קיימים זה בעצם איך שאלוהים קיים דרכנו.

 

קחו רגע לעכל גם את זה…

 

האמת השנייה של "אני מודע" – היא האמת השנייה של אלוהים. אלוהים מודע לעולם דרכנו.

 

בלי המיינד שלנו אלוהים לא יכול להיות מודע לעולם. אלוהים צופה דרך העיניים שלנו, שומע דרך האוזניים שלנו ומודע לכל מחשבה שלנו איתנו, בכל רגע.

 

אנחנו כמו חלון הצצה שדרכו אלוהים יכול להציץ על הבריאה שהוא ברא.

 

למה הוא צריך אותנו?

 

כי האינסופי (אלוהים) יכול להיות מודע רק לאינסופי.

 

רק מה שסופי יכול לדעת את הסופי.

 

לכן אלוהים משתמש במיינד הסופי שלנו, כדי להיות מודע, להתענג ולחוות את הבריאה הסופית שלו.

 

האמת האחרונה – "אני יוצר". היא האמת של איך שאלוהים ממשיכת את יצירת הבריאה דרכנו.

 

תחשבו על זה לרגע: אנחנו לא באמת בוחרים את הרצונות שלנו ואת החלומות שלנו.

 

החלומות שלנו בוחרים בנו.

 

אין לנו מושג למה הן החלומות שלנו. אין לי מושג למה החלום שלי הוא לכתוב את הפוסט הזה למשל ולא להיות שף.

 

החלום שלי בחר בי.

 

גם המחשבות ורגשות שלנו בוחרות בנו. 

 

מי שולח לנו אותן? אלוהים – האינסוף שולח לנו אותן.

 

החלומות ורצונות שלנו, מחשבותינו ורגשותינו הן איך שאלוהים ממשיך את מלאכת הבריאה דרכנו.

 

בעצם ברמה הכי עמוקה כל חלום עמוק שיש לנו, זה בעצם חלום שאלוהים רוצה שנגשים דרכנו.

 

זה למה תמיד אם נלך אחר החלומות הכי גדולים וגבוהים של הנשמה שלנו זה יוביל למשהו טוב והן בסוף יתגשמו (לא תמיד יתגשמו בדרך שציפינו, אבל בדיוק בדרך שאלוהים רצה שיתגשמו).

 

לכן הרצונות הכי עמוקים שלנו הן לא רק שלנו, הן בעצם של אלוהים.

 

—

סיכום

אוקיי בואו נסכם:

 

מה ששיתפתי פה מאד עמוק.

זה על התמוססות הזהות הנפרדת שלנו.

 

זו ההבנה שאין לנו שום נפרדות מהבריאה, אין לנו שום נפרדות מהתודעה המודעת, אוהבת ואינסופית שאני קראתי לה "אלוהים" בפוסט הזה, כפי שבדת ובתרבות נוהגים לקרוא לה.

 

 (וחשוב שתזכרו שלא מדובר בגבר עם זקן אוקיי?  – זה יותר כמו שדה אינסופי של אינטינלגנציה, נוכחות, אור ואהבה אם תיתנו לזה דמיון כלשהו).

 

כשאנחנו מבינים את ה3 אמיתות של: "אני קיים, אני מודע, אני יוצר". אנחנו מבינים איך הבריאה עובדת, ואנחנו מבינים גם איך לחיות בהרמוניה בחיים שלנו עם הבריאה.

 

דרך ההבנה שהתפקיד שלנו זה בעצם לשחרר ולתת לבריאה לחיות בהרמוניה דרכנו.

זו התעוררות מהשקר שאומר שאני נפרד מהבריאה לתוך ההבנה שאני והבריאה אחד.

 

תחיו בהרמוניה ותעמיקו במדיטציה לתוך ה3 האמיתות האלו – אתם תראו שדברים מדהימים יקרו בחיים שלכם.

 

תודה על הזכות לשתף, אם יש לכם שאלות או שיתופים מוזמנים לשתף אותי בתגובה לפוסט או בפרטי, אני תמיד נהנה לראות את מה שאתם כותבים.

 

ממליץ גם לשמור את הפוסט הזה עבורכם גם כדי לקרוא שוב ושוב.

 

תודה, באהבה וחמלה, דניאל❤️.