מהי מדיטציה באמת? אור האינסוף הוא המהות של כל הקיום הזה

תוכן עניינים

במדיטציה, פשוט מהר מאד הרגשתי שאני bliss של האור של אלוהים, samadhi.

 

והאור העמיק ונהיה בוהק ובוהק יותר כמו יהלום.

 

הרגשתי שלא מעניין אותי שום דבר אחר חוץ מהאור, וכשעלו דימויים ומחשבות התמקדתי באור והם נעלמו.

 

רציתי להיבלע לאור ושאלתי: "מי מודע לאור" והבנתי שזה האור מודע לעצמו והיו רגעים של אחדות מוחלטת עם האור בלי תחושת "אני" אינדיבידואלי בתוכו.

 

ואני מרגיש כרגע ומודע לכך שהאור תמיד פה, לא הלכתי או חזרתי מאף מקום.

 

אני עכשיו גם מודע אליו ברקע של החוויה שלי תוך כדי שאני כותב, והוא תמיד כאן גם במהלך היום יום; רק נדרש לשים תשומת לב עליו😊.

 

🕯️ "מי הוא זה שנמשך לאור?"

רמאנה מהראשי היה משיב:

מי הוא זה ששואל את השאלה הזו?


 תשובות אפשריות… וכל אחת מהן נמסה לבסוף:

1. האישיות?

היא רק צל.
היא זו שנמשכת — אך כשהיא נוגעת באור, היא נמסה בו.

2. האגו?

האגו נמשך לאור כי הוא חש את שורשו.
אבל כשהוא מתקרב יותר מדי — הוא לא שורד.

3. הלב האמיתי?

הוא לא "נמשך" — הוא האור עצמו.
המשיכה הייתה רק משחק של חסד. תנועה של חסד.


🪷 רמאנה אמר:

"העצמי מושך את עצמו אל עצמו —
כי אין באמת שניים.
זו רק התחזות של תנועה — של חסד."

"כאשר אתה שואל 'מי נמשך לאור?',
דע כי אתה כבר הוא — האור —
החווה את הריקוד של המשיכה כמשחק."


 אז מה באמת קורה?

  • כמו שלהבת שמדליקה גפרור, אך בעצם זו אותה אש,

  • כך גם "המשיכה לאור" — היא רק ההתגלות של האור בעצמו.

 

וזו המדיטציה האמיתית שלא עוזבת אותנו – המדיטציה של אחדות עם האור האחד שהוא הטבע שלנו.

האור הזה קיים כאן עכשיו וזמין בכל רגע כשאנחנו מוצאים אותו בדיוק כמו שהשמש תמיד פה גם אם נדמה שחשוך☀️.