כמעט לפני 8 שנים פגשתי את האישה המדהימה הזו.
אז היא לא הייתה אישה, ואני לא הייתי גבר, אלא היינו נער ונערה.
אני הייתי נער חרמן בן 17 שמחפש “להשיג כמה שיותר בנות” במסיבה (כן אלו המונחים בהם חשבתי, אני מתנצל נשים), וזו הייתה המטרה שלי.
אבל ליקום היו תוכניות אחרות.
הייתי צריך להתחיל איתה פעמיים, היא לא עשתה את החיים קלים.
פעם ראשונה מחוץ למסיבה כשחיכינו בתור היא הייתה מולי, דיברנו קצת, אבל לא הספקתי להשיג את שמה, ואז חברות שלה קראו לה והיא נעלמה בלי להגיד כלום.
לאחר מכן במסיבה, היא עדיין הייתה בראשי וחיפשתי אותה מכל עבר.
כמה שעות לתוך המסיבה, אחרי שדיברתי עם כמה נשים אחרות, הרגשתי ביטחון וש”עשיתי את שלי”,
פתאום ראיתי אותה שם מרחוק.
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול: אני הייתה בפינה מסתכל, ובין המוני האנשים, לפחות כמאה איש במרכז הרחבה, היא בלטה, כאילו היה זרקור אור עליה והיקום כיוון אותי בדיוק לרגע הזה.
אני לא יודע איך עשיתי את זה או למה, אבל פשוט לקחתי את היד שלה וסובבתי אותה בעדינות, בהמון ביטחון,
ואז שאלתי אותה לשמה.
חברות שלה באו לבדוק אם הכל בסדר או אם אני מפריע, והיא אמרה להן שהכל טוב.
התחלנו לדבר, צחקנו קצת, ו20 דקות אחרי קיבלתי את המספר שלה (היא טוענת שזה עזר מאד שבאותה תקופה היו לי ידיים מאד גדולות כי התאמנתי במכון 😄💪).
יום אחרי, שיעור מתמטיקה ב8, כולנו גמורים מעייפות כי רקדנו עד 4 לפנות בוקר, אני עדיין חשבתי עליה.
השווצתי לחברים בשיעור שהשגתי את המספר שלה, וחשבתי טוב טוב מה לשלוח לה כהודעה.
הלכתי על פשוט, קליל, ובתקווה קצת מצחיק: “bonjour מגמת אומנות” (כי אני הייתי במגמת צרפתית, וזכרתי שהיא סיפרה לי שהיא במגמת אומנות).
משם התחילה שיחה, ובאותו שבוע יצאנו לדייט בנמל.
שבוע אחרי יצאנו לדייט בשרונה והתנשקנו לראשונה (לפני חודש ביקרנו בספסל שזה קרה בו), עוד שבוע עבר ושאלתי אותה אם היא רוצה להיות חברה שלי(אני עדיין קצת בקרינג’ על הרגע המקסים הזה) והנה כמעט 8 שנים אחרי, אנחנו עדיין בזוגיות.
אני לא חושב שזה משהו שתכננו, זה פשוט קרה, והיו עליות ומורדות בדרך.
אבל בו זמנית, אני לא אשקר לכם, ואגיד שמשהו בי דמיין שזה יכול לקרות ככה עוד מההתחלה, ועוד מהדייט הראשון.
משהו בחיבור, משהו באנרגיה שלי ושלה ביחד, באיך שהיא ריככה אותי.
משהו בי ידע שהיא האחת.
ואני כל כך אסיר תודה ליקום על הרגע הזה בו הוא האיר את הזרקור עליה במסיבה, נתן לי את “הפוש” לקחת לה את היד, והפגיש ביננו.
תודה לך יקום, תודה לך גרניט חברתי האהוב, חברת נפש, בת זוג, פרטנרית לחיים אהובה כל כך ויקרה שלי.
שתהיה לנו עוד 8 שנים נפלאות.
באהבה לך ולכולם פה, דניאל❤️.
