בגיל 16 קינאתי מאד במישהו, ומה שעשיתי עם זה שינה את חיי

תוכן עניינים

 

כשהייתי בן 16 קרתה נקודת מפנה משמעותית בחיים שלי. זה עוד לפני שהתחלתי רשמית את המסע שלי להיות "שמח לא משנה מה", ובכך את המסע הרוחני שלי, אך קרה שם משהו משמעותי.

 

בתקופה הזו הייתי דיי חסר חיים ורוח בתוכי באיזשהו אופן – במין מצב בין דיכאון לפשוט "מסתדר".

 

בלימודים הייתי ממוצע תמיד עם ציונים של 70-80.

 

ועם בנות הייתי, איך אפשר להגיד, "על הפנים"? פחדתי לדבר איתן ולא הייתה לי שום אינטראקציה שקרובה לנשיקה אפילו עד אז או רומנטיקה אפילו שזה הדבר שהכי רציתי עוד מגיל 12.

 

חברתית – פחדתי מאד להביע את עצמי והייתי מלא בביקורת עצמית.

 

משהו קרה שהתעצבנתי ממנו. מישהו שלא אהבתי (במוחי המאד שיפוטי אז) גם השתפר מאד בלימודים, וגם מצא חברה.

 

כל כך קינאתי, וזו הייתה סטירת התעוררות.

 

אולי קנאה זו לא המוטיבציה הכי טובה בחיים, אבל זה נתן לי אז כיוון.

 

החלטתי לשנות את הכל. החלטתי להפסיק להיות ממוצע.

 

מה עשיתי במקום?

 

נהייתי חרשן #1 בלימודים והשקעתי את כל כולי בלהצליח ב5 יחל מתמטיקה, אנגלית, צרפתית ומדעי המחשב שלמדתי אז.

 

ובו זמנית – חרשתי ולמדתי כל מה שיכלתי על אומנות הפיתוי (אני מתבייש קצת להגיד כמה סרטוני פיאקפ ראיתי באותה תקופה😬).

 

הדבר המדהים הוא – שראיתי הצלחות.

 

באותה השנה לא ירדתי מהציון 90 במבחנים. ותוך 3 חודשים של תרגול פיקאפ התמזמזתי לראשונה עם מישהי שפגשתי במסיבה (דרך אגב – עד אז בכלל לא הייתי מסיבה, גם לא ממש הוזמנתי אל אחת).

 

למה אני מספר לכם את זה?

 

כי למרות המטרות האגואיות שהיו לי, זה היה שלב ממש משמעותי בחיים שלי.

 

שלב שלימד אותי שאם אני ממש משקיע במשהו ושם את הכוונה שלי בו, אני יכול להצליח בו.

 

זה העניק לי ביטחון רב בשאר המעשים ופעולות שלי בחיים שאני סוחב עד היום. עבור דניאל הבן 16 אז, הוא עשה את הבלתי אפשרי מבחינתו ושינה הכל.

 

אני חושב שללמוד לסמוך על היכולת שלנו להשקיע מאד במשהו ולהצליח בו זה כישור מאד חשוב בחיים לפתח, ואפשר לפתח אותו בכל גיל אם נשקיע את כל האנרגיה שלנו במאמץ מסוים עד הסוף, ונהיה בסדר עם כישלון מתוך הבנה שכישלון לא באמת קיים, הוא זמני.

 

לא הרבה אחרי התקופה הזו למדתי שכל מה שהשגתי לא יעשה אותי שמח ומסופק כמו שקיוויתי ונכנסתי לדיכאון מאד עמוק. אבל זה כבר סיפור ששיתפתי אתכם בו בפוסטים בעבר.

 

אז אני מספר לכם את זה גם כדי שתזכרו שגם דברים שלא בדיוק התאימו לכם בחיים דייקו אתכם.

 

אם עשיתם טעות כלשהי לאחרונה, או אתם דואגים שהלכתם בכיוון לא נכון בחייכם – תזכרו שזה היה השיעור המתאים עבורכם באותו הזמן, בדיוק כמו שללמוד לשים מטרה ולהשיג אותה היה שיעור משמעותי בשבילי במסע החיים שלי לאושר.

 

עכשיו אתם בשלב אחר, ומה שהיה עברכם שלכם זה בסדר, מכובד, אנחנו מכירים את זה, ועכשיו גם אנחנו יכולים להמשיך הלאה.

 

אני מקווה שזה עזר🙏, מה כישור חשוב שאתם למדתם בחיים שדייק אתכם, גם אם בסוף שיניתם כיוון? אשמח לשמוע מכם בתגובות👇.