כולם מסביב מנסים לבנות סטטוס ותדמית אישית – למה?
לנסות לבנות תדמית ולהוכיח את עצמנו, זה להיכנס לתחרות.
בתחרות, גם אם ניצחתי, בסוף אפסיד.
בתחרות, גם אם ניצחתי, מרוב הסטרס וחוסר השקט – כבר הפסדתי.
למי אכפת מה אנשים חושבים?
ממתי כסף ותהילה הביאו לאדם אושר?
האדם הנבון אינו נמשך אחרי אשליות כאלו.
כשהן מציגות את עצמן בפניו, הוא נושם עמוק ומחייך.
הוא יודע שהן לא עבורו.
הוא מסתפק בפשטות. בלב הפתוח. באוויר הצח ובשמיים הפתוחים.
הוא מסתפק בלנכוח. הוא מסתפק בלאהוב.
אדם כזה – שום כלוב לא יכול לכבול אותו, ושום תוכנה לא תוכל להחליף.
אדם כזה – האושר הוא מנת חלקו, והרגע הנוכחי הוא נחלתו.
נטשו את הסיפורים שסיפרו לכם על איך אתם אמורים להתנהג ולהיות, וחפשו עמוק בלב.
שכחו את כל מה שאומרים לכם על העולם ברשתות ובחדשות. פקחו את העיניים ואת הלב לרווחה, וגלו בעצמכם מהו העולם באמת – לא לפי מה שסיפרו לכם.
חדלו לברוח מהפחד, והביטו בו בלבן של העיניים.
עזבו את החושך ואת השקר, וחזרו אל האור ואל האמת.
אין אושר שמגיע מלנצח ומלרמוס אחרים.
אין שמחה שבאה מלהיות תמיד במרכז תשומת הלב.
אין הנאה אמיתית בניסיון המתמיד להוכיח את עצמנו ולהרשים.
אין אהבה בשכנוע, בפחד ובשליטה.
אהבה אינה נאחזת בדבר. אינה משכנעת. אינה שולטת.
אמת אינה סיפור שמאמינים בו – היא מה שמתגלה כשאין יותר סיפורים.
אור אינו דבר שאפשר להשיג – הוא מה שתמיד כאן, כשמאירים את החושך.
תבונה אינה נחלת הכלל, והיא אינה באה מן הידע – היא באה מהמקום שמעבר לו.
חופש אינו קשור לכסף או לזמן. כסף וזמן כובלים את רוב בני האדם.
המאסטרית הנבונה משתמשת בהם לצורך מעשי, אך לא נקשרת אליהם לעולם.
רוב בני האדם נעשים משרתים של הכסף ועבדים של הזמן.
רוב בני האדם הם משרתים של פחד, ועבדים של השקר שמספרות להם המחשבות שלהם.
מי אתה כשאינך מנסה להיות כמו אחרים?
מי את כשאינך מנסה לנצח ולהרשים?
מי אתה כשאתה מסיר מעצמך את כל מה שלימדו אותך להאמין בו?
מי את כשאת חדלה לנסות להיות מה שאמרו לך שאת צריכה להיות?
את התשובות לשאלות האלו לא ניתן לגלות דרך מחשבה.
הן מתגלות מעצמן בדממה. בשקט הנוכחות. בטאו עצמו.
באהבה וחמלה,
דניאל ❤️.