טיפול בשיחה הוא אחד הטיפולים הראשונים שהתחילו אי פעם, והוא פופולארי עד היום.
יש לו המון פוטנציאל לעזור, אבל ככל שהזמן עובר גם נראה שיש לו הרבה חסרונות, שהוא לא מעודכן ולא תמיד מותאם לצרכים עמוקים או דינמיים יותר.
בפוסט היום אני רוצה לציין כמה מהיתרונות וחסרונות של טיפול בשיחה:
יתרון:
לאנשים שלא רגילים בכלל לדבר על הרגשות שלהם והאתגרים שלהם בחיים, טיפול בשיחה יכול להיות מקום בטוח סוף סוף לפרוק דברים שיושבים עליהם שנים ולהרגיש הקלה מהמתחים שהם חווים ביום יום. זה צעד ראשון מדהים לשינוי.
חיסרון:
לעיתים, עבור מטופלים שנוטים 'לשקוע' במחשבות או סיפורים, טיפול בשיחה עלול ליצור תחושת תקיעות אם לא משולבים בו כלים פרקטיים. זה מוביל להזדהות עם הסיפור של העבר שלהם והישארות של האדם במקום בלי שינוי ממשי. אותם אנשים גם עלולים להשתמש בדיבור ובאנליזת יתר לבעיות שלהם כדי להתחמק מבאמת להרגיש את הרגשות שלהם.
יתרון:
יש משהו מאד מרפא בלהרגיש שמישהו מקשיב ומבין אותנו באמת, וזה יכול לשמש עבורנו מראה כדי להבין גם את עצמנו יותר טוב. מטפל בשיחה שיודע להקשיב מעולה, יכול לתת חוויה של חמלה, אמפתיה והבנה עצמית למטופלים שלו.
חיסרון:
מחקרים רבים על טראומה, אמונות מגבילות וקשיים רגשיים מראים שזה לא מספיק לדבר על הבעיות שלנו כדי לפתור אותם. טראומה ורגש תקועים בגוף שלנו, וכדי להתרפא עד הסוף, ולכן להשתנות עד הסוף נדרשת גישה מקיפה יותר שבנוסף לדיבור כוללת עבודה סומאטית לשחרור רגשות ואמונות מהגוף, וגם כלים לוויסות מערכת העצבים שהיא גורם מהותי לסטרס. (ראו את הספר "נרשם בגוף" של בסל ואן דר קולק לעוד מידע בנושא).
זה לא אומר שטיפול בשיחה לא מועיל, אבל מחקרים מראים שטיפול סומאטי בעבודה עם הגוף עצמו הוא שלב חשוב לשחרור רגשי מלא.
יתרון:
טיפול בשיחה (כשנעשה היטב) עלול להימנע מבעיות שעלולות להיווצר בגישות אחרות של טיפול בהן יש ניסיון "לתקן" את המטופל או לעשות פתולוגיה לבעיות שלו, דבר שיוצר נזק. במקום זאת, טיפול בשיחה איכותי יוצר מרחב מאד מקבל ומאפשר.
חיסרון:
ברוב הטיפולים בשיחה לא ניתנים למטופל כלים ממשיים כדי לעשות שינוי בחיים. זה עלול ליצור תלות למטפל, וכמו שצוין קודם גם תקיעות בתהליך כי המטופל לא אקטיבית מקבל דרכים לעשות איתן שינוי. מסיבה זו וגם הסיבות שצוינו מקודם, זה טיפול שגם אם התקדמות קורית בו, היא נוטה להיות מאד איטית.
לא מעט לקוחות שדיברתי איתם מספרים על תחושה של תקיעות בטיפול בשיחה, בעיקר כשניסו להתמודד עם חרדה, פחד או ביקורת עצמית שלא נפתרו רק באמצעות שיח.
לסיכום:
לטיפול בדיבור יש הרבה יתרונות וגם חסרונות, זו המצאה מדהימה של החברה שלנו שהוא כל כך נגיש, ועושה המון טוב, אבל לעומת טיפולים חדשניים יותר הוא עלול להיות מיושן מאט ולעיתים התקדמות קורית באופן מאד איטי.
דעתי היא שלאנשים שאף פעם לא עשו טיפול, להתחיל בטיפול בשיחה למספר חודשים יכול להיות התחלה מאד טובה, אבל לאחר מכן יהיה להם עדיף לעבור לגישות שכנראה יהיו יותר אפקטיביות ברגע שהם מרגישים שהם מיצו את הגישה הזו.
גישות כמו IFS, Somatic Experiencing, תרגול מדיטציה ועוד גישות מיודעות טראומה (אלו גם הגישות שאני מלמד בבית ספר הדיגיטלי). גישות אלו משלבות עבודה עם רגשות בגוף וכלים לוויסות מערכת העצבים, מה שהופך אותן לאפקטיביות יותר במקרים רבים.
זו כמובן רק הנקודת מבט שלי.
מה דעתכם על זה? יצא לך לכם לחוות טיפול בשיחה? או טיפולים אחרים?
אם חוויתם טיפול בשיחה או כל גישה טיפולית אחרת, אשמח לשמוע איך זה עבד עבורכם ומה דעתכם על טיפול בשיחה בשיתוף בתגובות למטה👇.