התאהבות – זה דבר נפלא, כל כך מסחיר, וסוחף.
הלב נפתח, יש לנו פרפרים בבטן.
ולפעמים זה כואב.
לפעמים האדם שאנחנו אוהבים כל כך ובזוגיות איתו, כבר לא מעוניין בקשר שלנו.
לפעמים התאהבנו בבן אדם, ומלכתחילה הוא או היא לא מעוניינים בנו ככה חזרה.
וזה מרגיש כואב.
למה זה כואב כל כך?
זה מרגיש כואב, כי זה מחזיר אותנו לכל האמונות שיש לנו על עצמנו שאף אחד לא רוצה אותנו ושאנחנו לא מספיק טובים.
זה מרגיש כואב, כי אנחנו תוהים אם אי פעם נמצא את האחד או האחת שרוצים אותנו באמת ושנוכל לשמוח איתם לנצח נצחים כמו שראינו בסרטי דיסני שגדלנו עליהם.
זה מרגיש כואב כי בנינו את כל התקווה בדמיון שלנו לדבר שרצינו כל כך, רק כדי לגלות שזה לא יתממש.
יש הרבה עצב. לפעמים גם הרבה בושה, אשמה וביקורת עצמית.
אם אתם חווים משהו כזה רגע, אני מצטער לשמוע. אני יודע שזה לא קל.
ליבי איתכם עם המון חמלה.
אני מכיר מהקליניקה שלי כל כך הרבה סיפורים של מטופלים עם חוויות כאלו, וכמה שזה ריסק את העולם שלהם והיה לא קל.
אני יודע גם שבסוף הדרך, בטווח הארוך, הם אומרים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם, הכי טוב שהם חוו.
אני, וגם אתם עמוק בפנים יודעים שתתגברו על זה. אבל זה לא אומר שכרגע זה קל, חשוב לתת מקום לפצעים.
אז מה עושים עכשיו?
מה שיש לי לחלוק מהלב שלי אליכם, זה משהו שאני מקווה שיוכל לעזור:
תהיו חומלים עם עצמכם. מה שאתם עוברים זה לא קל.
שימו את הקול הביקורתי בצד לרגע, ואת כל ה"מה צריך" וה"למה" וה"האמור" בצד.
קחו נשימה עמוקה ללב. תנשמו עמוק.
ותנו לעצמכם חמלה ואהבה.
תדברו אל עצמכם.
תגידו אל עצמכם שזה לא קל, תגידו לעצמכם שאתם כאן עבורכם, להחזיק לעצמכם את היד בתוך האתגר הזה.
תקיפו את עצמכם באנשים שאוהבים אתכם ללא תנאים.
שתדלו לא ליפול להרגלים שליליים ובמקום זאת לעשות רק דברים שעושים לכם טוב בנשמה (אבל תהיו סובלניים עם עצמכם אם קרה אחרת).
המסר שלי אליכם
אני אוהב אתכם. כולנו אוהבים אתכם.
זה בסדר לכאוב. זה בסדר.
ושתסיימו לכאוב, תדעו שאור ואהבה מדהימה תיכנס אליכם, שאתם לא תאמינו מרוב פליאה כמה טוב תחוו בחיים.
זה גם מחכה, אי שם בצד השני של האֵבֶל.
אני מקווה שזה עזר🙏.
אם יש לכם עוד עצות לאנשים שעוברים כאב שכזה או אתם עוברים משהו דומה, אנא שתפו בתגובות למטה מה תומך בכם, ביחד אנחנו חזקים יותר👇.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.