| קרה לכם פעם הדפוסים האלו שאתם יודעים שהם לא טובים לכם – אבל אתם פשוט לא מצליחים לעצור? זה יכול להיות קשה, לא רק בגלל הנזק שהדפוס עצמו עושה, והכאב שבכלל הוביל ליצירתו, אלא גם בגלל המעגל שבא אחר כך: ביקורת עצמית, בושה, אשמה וייאוש. עוד פעם עשינו משהו שהבטחנו לעצמנו (ואולי גם ליקרים לנו) שלא נעשה יותר – וזה עוד יותר צובט. אם אתם מתמודדים עם דפוס כזה, יש לי המון חמלה אליכם. אני רוצה לחלוק כאן את הגישה שלי להתמודדות עם דפוסים כאלה: למה אני מחלק את זה ככה? הטיפים פה יכולים להתאים לכל דפוס בריחה רגשי: נתחיל בטווח הקצר, ובמייל בשבוע הבא אשלח את הטיפים לטווח הארוך. טווח קצר – 3 טיפים: 1.לשים לב לתחושות בגוף כשהדפוס נדלק: האיתותים האלה מורגשים ממש כתחושות: לחץ, אי שקט, כיווץ, דריכות, “שריפה” פנימית, ריקנות, עייפות. במקרה האידיאלי, אנחנו תופסים את התחושה לפני שהיא מפעילה אותנו – ונשארים איתה עד שהיא נחלשת ומתפוגגת. 2. אם כבר “נשאבנו” – לעשות את הדפוס לאט ובמודעות: לדוגמה: לפתוח את המקרר ולאכול, אבל להיות מודעים לכל ביס וביס. למודעות הזאת יש אפקט מנטרל – היא מחלישה את הדפוס עם הזמן. 3. חמלה עצמית במקום בושה: ובמקרים האלה, הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו הוא להיכנס לביקורת עצמית ולהעמיק את מעגל האשמה והבושה. הרי הדפוס הזה קיים בגלל כאב רגשי – אז האם להוסיף עוד כאב רגשי הולך לעזור? זה הרגע לשלוח לעצמנו מסר חומל: עשינו את הכי טוב שיכולנו היום. נלמד מזה, וננסה שוב. החמלה היא מה שעוזר לנו להמשיך, לא לוותר, ונותן לנו רכות ועוצמה לקום אחרי נפילות. אלו 3 טיפים לטווח הקצר – וכבר הם יכולים לעשות הבדל גדול. איזה טיפ הכי דיבר אליכם? נ.ב: בפודקאסט יש שיחות עומק שלי עם חברים קרובים על רוח, מודעות, התפתחות אישית, וכל מה שקשור לאיך להתמודד ולצמוח מאתגרי החיים ולמצוא שלווה, שמחה וחמלה אותנטית. הפודקאסט מלא בתובנות, נועד להיות פרקטי, גם עם הומור, ולתת לכם תחושה שאתם כמו זבוב על הקיר בשיחה עמוקה ואינטימית בין שני חברים טובים. מוזמנים ומוזמנות להקשיב לפרק הראשון בלחיצה על הכפתור כאן:
בפרק הראשון אני משוחח עם חברי היקר יונתן סער, ואנחנו מדברים על נושאים כמו:
תהנו, באהבה וחמלה, דניאל❤️🙏. |
3 טיפים להתמודדות עם אכילה רגשית (וכל מנגנון בריחה אחר) – חלק 1
- דניאל מור
- אין תגובות
תוכן עניינים