לנסות לזמן מציאות דרך אפירמציות זה קצת כמו: למרוח שכבה של נצנצים על ערימת קקי.

תוכן עניינים

למה "הסוד", מנטרות ואפירמציות לא מספיקים

פה אני רוצה לגעת רגע בעדינות, אבל בחדות,
בכל מה שקשור למנטרות, אפירמציות, זימונים ו"הסוד".

כל הכלים האלה יכולים להיות יפים –
אבל רק אחרי שעשינו עבודה אמיתית עם מערכת האמונות שלנו.

אם עמוק בנפש עדיין יושבים ומדממים:

  • טראומות וכאבים מהילדות

  • אמונות מגבילות כמו
    "אני לא מספיק טוב/ה",
    "העולם קשה ורע",
    "תמיד חסר",
    "קשה למצוא אהבה"

אז אין מצב שסתם לומר "אני בשפע", "אני אהוב/ה", "הכל אפשרי"
באמת יזיז משהו בשורש.

לנסות לזמן מציאות דרך אפירמציות
בלי לנקות את מערכת האמונות והכאב בתוכנו –
זה קצת כמו:

למרוח שכבה של נצנצים על ערימת קקי.

זה אולי נראה יותר יפה לרגע,
אבל זה עדיין לא מריח טוב… והבעיה בבסיס נשארת.

כשאנחנו מנקים את מערכת האמונות ואת הנפש,
הזימון נעשה הרבה יותר טבעי, קל וזורם –
כי הכלי (אנחנו) פתוח, משוחרר יותר, חסר התנגדות.

עוד אמת חשובה: אנחנו לא שולטים לבד במציאות

נקודה שאולי הכי חשוב לדבר עליה, ודורשת גם ענווה:

אין לנו באמת שליטה מלאה על המציאות.

זה לא אומר שאנחנו קורבנות של החיים,
אבל זה כן אומר משהו מאוד מדויק:

בלי רשות מהיקום / אלוהים / כוח החיים (איך שתרצו לקרוא לזה) –
שום דבר לא קורה.

כשאנחנו "מזמנים" משהו,
אנחנו לא קוסמים שמזיזים דברים לבד.
אנחנו בעצם מבקשים מהבריאה, מהחיים,
להתיישר איתנו ולתמוך במימוש של משהו.

ואם זה לא בהרמוניה עם משהו גדול יותר,
או שהמסר הפנימי שלנו סותר את מה שאנחנו מבקשים (בגלל אמונות בתת־מודע) –
זה פשוט לא יקרה.
וטוב שכך.

תזכורת קטנה מהמציאות:
לא כל האנשים מקבלים את כל מה שהם רוצים.
זו עובדה.

אז מה כן עובד?

מה שאני רואה בחיים שלי ובקליניקה,
הוא שזה עובד בצורה הרבה יותר טובה כשאנחנו:

  • מבקשים דברים שבאים מהלב והנשמה,
    לא מהאגו בלבד.

בקשות שמונעות רק מאגו –
או שלא יתקבלו,
או שאם הן יתממשו, זה עלול להביא בסוף עוד סבל לנו ולאחרים.

בקשה מהלב ומהנשמה יש לה רטט אחר.
הבריאה מקשיבה לזה אחרת.
כשזה בא מהלב, בענווה, משהו בשערים נפתח.

שווה לשים לב:

מה מניע את הבקשה שלי?
האם זה באמת לטובתי ולטובת הכלל,
או רק כדי לפצות על חוסר, אגו ופחד?

המקום הכי גבוה: "עשי בי כרצונך"

אחד המצבים הכי גבוהים של תודעה הוא המקום שבו
יש פחות ופחות "בקשות" ספציפיות,
ויותר תנועה לכיוון של:

"בריאה, אלוהים, חיים יקרים – עשי בי כרצונך.
הראי לי מה הכי נכון עבורי ועבור הכלל, ואני אצעד לשם."

זה מצב שבו אנחנו נהיים כלי ריק,
מתמסרים לחיים –
ובדיוק שם,
קורה לרוב הדבר הכי טוב עבורנו ועבור הכלל,
גם אם האגו היה רוצה משהו קצת אחר.

יש עוד הרבה מה להעמיק בנושא הזה,
אבל אני אעצור פה כדי שלא יהפוך לרומן 😊

ואם זה נגע בך…

אם הרגשת תוך כדי קריאה שיש בך חלק שרוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהעמיק יותר – יש כמה דרכים פשוטות לעשות את זה:

 

1️⃣ אם בא לך קודם לקבל עוד השראה והעמקה בלי להתחייב לתהליך  –

יש לי פודקאסט בו אני מעמיק בנושאים האלו יותר בנוסף למדריך דיגיטלי חינמי על איך לשנות את מערכת האמונות שלך.

 

2️⃣ ואם את/ה מרגיש/ה שזה הזמן לעבודה ממשית בחיים שלך –

אני מעביר גם תהליכי ליווי אישיים וקבוצתיים, עמוקים ומאוד אפקטיביים.

 

תודה ובאהבה וחמלה, דניאל❤️.