
כשהכול טוב, למה חלק בתוכנו מפחד שזה לא יימשך?
את הבוקר שלי התחלתי ברכיבת אופניים של חצי שעה בפארק הירקון. נשמתי את האוויר הצח, נהניתי מהעצים הירוקים, משריקות הציפורים ומהיופי הפשוט שהיה סביבי. הרגשתי
המסע לשחרור משיפוט עצמי – לקבלת גישה לסדנה מוקלטת (בחינם)

את הבוקר שלי התחלתי ברכיבת אופניים של חצי שעה בפארק הירקון. נשמתי את האוויר הצח, נהניתי מהעצים הירוקים, משריקות הציפורים ומהיופי הפשוט שהיה סביבי. הרגשתי

יש משל עתיק שאני מאוד אוהב. מסופר על אדם עני, שכל חייו יצא לקבץ נדבות. בכל יום הוא חיפש עוד מטבע. עוד משהו שייתן לו

אני כותב את המילים האלו בתקופה של מעבר. עד שהטקסט הזה יגיע אליכם, כבר אהיה בבית חדש, בשכונת שיכון ותיקים ברמת גן, קרוב לירקון. יש

יש משפט שאני חושב שרבים מאיתנו נושאים בתוכנו, גם אם מעולם לא אמרנו אותו בקול רם: "אם אני אהיה מי שאני באמת, אולי אנשים לא

יש מתח מעניין שאני פוגש שוב ושוב בחיים שלי. מצד אחד, יש את כל הרעיונות שהצטברו בראש לאורך השנים – איך החיים אמורים להיראות, איך

יש רגעים בחיים שבהם משהו נשבר. לא בהכרח מבחוץ. לפעמים כלפי חוץ הכול נראה בסדר. אנחנו מתקדמים, משתפרים, משיגים מטרות, הופכים לגרסה טובה יותר של