
אוכל לשמוח רק כש…: על תלות בדברים שבחוץ, ועל כוח פנימי שמשחרר ממנה
כשהייתי נער בן 16, התחלתי ללכת למסיבות. המטרה שלי, כמו של רבים מחבריי: להתחיל עם בנות, ובתקווה להצליח. בדרך גם נהניתי מאד מהמוזיקה, לשיר ולרקוד,
המסע לשחרור משיפוט עצמי – לקבלת גישה לסדנה מוקלטת (בחינם)

כשהייתי נער בן 16, התחלתי ללכת למסיבות. המטרה שלי, כמו של רבים מחבריי: להתחיל עם בנות, ובתקווה להצליח. בדרך גם נהניתי מאד מהמוזיקה, לשיר ולרקוד,

בתקופה האחרונה יוצא לי ללוות לא מעט נשים שעוברות את גיל המעבר. ולהרבה מהן, השינויים האלו לא קלים בכלל. וזה גם מה שהמחקר מראה. מטא-אנליזה

אני לא יודע אם שמתם לב, אבל הרבה פעמים החיים לא מסתדרים כמו שתכננו. כמו שאומר הפתגם הידוע: "האדם מתכנן, ואלוהים צוחק." אנחנו יכולים לתכנן,

"להיות בן אנוש זה כמו מלון אורחים. כל בוקר אורח חדש. השמחה, הדיכאון, העלבון, איזו מודעות רגעית באה כאורח לא צפוי. קבלי את כולם בברכה!

1.אתם לא המחשבות שלכם זה שיש לכם מחשבות בראש לא אומר שהן שלכם. הן רצות שם בעצמן, ואין לכם שליטה עליהן. רוצים לבדוק? נסו לא

בעולם מלא בפיתויים לפחד, לשנאה ולשכחה, זה הצביון הפנימי של כולנו – לזכור את החשיבות של האהבה. לזכור שיש בעולם אור. שהבחירה באהבה אפשרית. ושהבחירה

כשאנחנו חווים סבל, פחד, תסכול או חוסר סיפוק, ואם נשאל את עצמנו מה הסיבה – התשובה תהיה בדרך כלל משהו בסגנון: "אני רוצה שהדברים בחיים

כשהתחלתי לעשות עבודה פנימית עם עצמי, לפני כעשור, זה לא היה כי הייתי סקרן לגבי עולם הרוח או עולם הפסיכולוגיה. זה היה פשוט כי סבלתי,

אם יש אתגר שחוזר שוב ושוב בקליניקה ובסדנאות שאנחנו מלמדים, זה הקושי שלנו כבני אדם באמת לחוות ולהרגיש. הסיבות לכך מגוונות, ופרספקטיבה מלאה עליהן תיקח

אתמול הייתה לי שיחה עם חבר טוב, שנתנה לי השראה לכתוב על נושא שרציתי לגעת בו כבר הרבה זמן: הכוח של כנות רדיקלית במפגש עם