אל תפחד לפשל:
“כל פעם שאתה מתפתה להגיב באותה דרך ישנה, תשאל את עצמך אם אתה רוצה להיות אסיר של העבר, או ארכיטקט של העתיד" – דיפק צ'ופרה.
יש לך זיכרון ששפטו אותך בעבר על טעות, ומאז אתה מפחד.
מפחד מהדעות של אחרים, ממה יגידו, ממה שזה יאמר עליך. מפחד להגיד את הדבר הלא נכון בשיחה, לעשות את הטעות שתפגע בהישגים, מפחד מ"מה יחשבו אליי" ו "איך אראה".
וזה בסדר. זה נורמאלי. זה אנושי. אני לא אעז ואגיד שזה לא חוויה שאני חווה ושכולם חווים או חוו, שזה קל לעבור אותה או להתמודד איתה או כל דבר אחר שכזה.
עם זאת, מה הצעד הבא באבולוציה שלך כבן אדם? מי אתה רוצה להיות? האם אתה רוצה להשאר כאן לעד, או לגדול הלאה ומעבר?
האם אתה רוצה להיות תלוי באהבה(המזויפת) של אנשים אחרים? או ללכת בתעוזה בדרך שלך?
כי אם אנשים לא אוהבים אותך כמו שאתה, הם לא אהבו אותך מלכתחילה. לכן, האדם הנבון, אחרי שלמד מטעויותיו ומהכאב שחווה בעבר, לא ילך שוב אחר אחרים אלא יתנסה שוב ושוב בשבירת המוסכמות ובשחרור עצמו מהכבלים של הפחד.
כן הוא יטעה ויפול, אך יעלה קדימה ויגדל חזרה. הוא יגדל בידיעה שכל פעם שהוא בוחר באהבה במקום בפחד, הוא צעד אחד קדימה יותר במסע שלו בחיים.
זו הבחירה, זו ההרפתקה, זה המסע של הגיבור. כן יש מפלצות בדרך, זה לא היה כיף אם זה היה קל, זו ההרפתקה הייחודית והמיוחדת שלך. האם תהיה הגיבור של הסיפור שלך? האם תהיי הגיבורה של חייך? מי יושיע אותך מסבל, אחרים? או את בעצמך.
באהבה וחמלה, דניאל.