לא נכנסתי לעבודה הזאת במקרה או כי חשבתי שזה יהיה מגניב. נכנסתי לזה כי סבלתי.

 

סבלתי מדיכאון מגיל 12 ועד גיל 17, זה היה כל כך גרוע ששקלתי ברצינות לשים קץ לחיי. עברתי את השפל הנמוך ביותר ומצאתי דרך לצאת מסבל (עוד על כך בהמשך).

"כל פעם שאתם מתפתים לפעול באותה דרך ישנה, תשאלו את עצמכם אתם רוצים להיות אסירים של העבר, או ארכיטקטים של העתיד"

דיפאק צ'ופרה

התשוקה שלי היא להדריך אנשים לצאת מסבל וליצור חיים שהם נהנים מהם ושמחים לקום אליהם בבוקר. זה לגמרי יכול להשמע כמו קלישאה, אבל מחווייתי זה גם אפשרי והרבה מעבר לקלישאה פשוטה.  אני עוזר לאנשים לעבור מהישרדות לשגשוג כדי שיוכלו להפסיק להיות שבויים של העבר ולהפוך להיות מהנדסי העתיד של עצמם וליהנות מהרגע הנוכחי. אני עוזר להם לעשות זאת באמצעות כלים, טכניקות רבות עוצמה ובעיקר באמצעות חקירה פנימית דינאמית ותובנות שקורות בעבודה שלנו ביחד, אף מפגש קואצ'ינג אינו זהה לקודם, זו עבודה דינאמית בתוך הרגע הנוכחי שמובילה לתובנות מרעננות ומשנות פרספקטיבה. אני עובד בעיקר עם אמונות ושינוי אמונות שליליות, המיקוד שלי הוא לעשות כל מה שצריך כדי שהלקוחות שלי ישחררו את האמונות השליליות שמעכבות אותם ויחיו בעוצמה. לאחר מכן אנו מתמקדים ביצירה, בלקיחת צעדים מעשיים בחייכם בכדי ליצור מערכות יחסים חדשות, הזדמנויות קריירה חדשות, לעבוד על לשנות את כל מה שתרצו לשנות, וליצור כל מה שתרצו ליצור.

 

והכי חשוב, אני עושה זאת באהבה ובקבלה ללא תנאים. אני משקף לך אהבה ללא תנאי, כדי שתוכל ללמוד כיצד לשקף אותה לעצמך. אהבה ללא תנאי לעצמי ולאחרים היא הכוח החזק ביותר שיש.

בטיול באפריקה

הסיפור האישי של המסע שלי:

מאז גיל 12, שנאתי את עצמי. הייתי נבוך ממי שאני, בדיכאון, ולא רציתי ללכת לבית הספר, פחדתי להישפט, והתביישתי במי שאני ואיך שאני נראה. לפעמים זה השתפר קצת אבל אף פעם לא הרגשתי טוב ונוח עם פשוט להיות עצמי ודיכאון עמוק ובושה במי שאני הפכו לנורמה במשך כל שנות הנעורים שלי.

 

היו לי (ויש לי) הורים מדהימים, היו לי חברים אדיבים, אך לא רק שהייתי אומלל, אלא שקעתי לתוך דיכאון קליני עמוק. בגיל 16 בכיתי מדי יום מכל הכאב הרגשי שחוויתי וגם נהייתי טוב מאוד בלהסתיר אותו ולהעמיד פנים שאני "מאושר".

 

לא חשבתי שיש מוצא, חשבתי שזה רק "אני", שזו פשוט הגנטיקה שלי, שזה פשוט מי שאני. באמת האמנתי שאני פשוט פסימי עצוב ומדוכא ושנגזר עלי זאת לכל חיי. בגיל 17 חשבתי להתאבד כל יום. הכאב היה כל כך גדול שפשוט לא יכולתי לסבול אותו יותר ורציתי שהכל ייגמר. זה היה כבר כואב מדי לחיות, כל הצצה לאושר שהייתה לי בעבר הייתה נדירה יותר ונדירה יותר, זיכרונות מאושרים ותקוות חיוביות מהעתיד דעכו, כל מה שיכולתי לדמיין הוא שאני ארגיש כך במשך כל חיי או יותר גרוע כי עם הזמן המצב רק החמיר.

 

אני ומשפחתי היקרה בגיל 16 בהופעה, לא כזה שמח עדיין

החלטתי לתת לעצמי צ'אנס:

עד שקיבלתי החלטה, זה היה באוקטובר 2016: "אני אנסה כל שביכולתי כדי להיות מאושר ואם אני לא אראה שיפורים, אולי כבר אסיים את חיי". הנה, התחלה של מסע עוצמתי, לא ידעתי לאן זה ייקח אותי, אבל זה המסע הכי מדהים שיכולתי לדמיין.

התחלתי לעשות כל מה שאני יכול כדי להיות מאושר: ללכת למטפלים שונים, לנסות יוגה, לקרוא ספרי עזרה עצמית, לקרוא פילוסופיה, לחפש בגוגל "איך להיות מאושר" באינטרנט, מיינדפולנס ומדיטציה, לעשות יותר ספורט. איך שלא תקראו לזה – ניסיתי את זה.

הרבה דברים לא עבדו וההתקדמות נראתה איטית, אבל יכולתי לחוש לאחר 4 חודשים שהדברים משתפרים. לאחר 6 חודשים יכולתי לראות יותר צמיחה וכאשר חלפה השנה כולה, בעוד  עדיין  לא חשתי שמח, יכולתי לומר בכנות שהדיכאון שלי נעלם, הייתי הרבה יותר מתפקד ורגוע. עדיין הייתה הרבה עבודה לעשות, אבל עכשיו ידעתי שמשהו שאני עושה עובד ועלי פשוט להמשיך לעשות את זה, להמשיך לחקור, להמשיך לנסות!

אחד הקטליסטים לשינוי  החזקים ביותר עבורי היה קריאת הספר "ארבע ההסכמות" מאת דון מיגל רואיז ולאחר מכן קריאת כל שאר ספריו והספרים שנכתבו על ידי שני בניו. הייתי קורא את הספרים שלהם ומנסה להבין לעומק על מה מדובר, באמת מתאמן בחריצות על כל תרגול שהם המליצו עליו, בוחן אותו לעומק וקורא כל ספר מספר פעמים. עשיתי מדיטציה מדי יום וזה היה נדמה שזה עוזר מאוד ואחד המטפלים איתם עבדתי ממש עזר גם כן.

עכשיו המטרה שלי לא הייתה רק לצאת מהסבל, כי עשיתי הרבה מזה. עכשיו רציתי ללמוד מה זה להיות מאושר, מה זה לחיות בשלווה, מה זה להיות מרוצה בחיים. במילים אחרות, שלב חדש של המסע החל.

הומור ושטויות בנשף סוף תיכון
עם אהובתי

יצאתי לחפש מורה לחיים:

 חיפשתי מישהו שמלמד את כל מה שאני קורא בספריו של דון מיגל רואיז כשמצאתי את עבודתו של גרי ואן וורמרדם, המורה שלי ותלמיד לשעבר של דון מיגל רואיז במשך 10 שנים.

 התחלתי לקרוא את ספריו, לעשות את הקורס שלו ולתרגל את השיטות שהוא המליץ עליהם לפחות שעה ביום, הייתי מכור! יחד עם זאת, עדיין הייתי אצל המטפל שלי, תרגלתי דברים רבים אחרים, קראתי ספרים רבים, למדתי על רוחניות, פסיכולוגיה, גדילה עצמית, אימון אישי וקואצ'ינג, השתתפתי בקורסים, ניסיתי כל מה שיכולתי לשים את ידי עליו.

 

התוצאות הלכו וגדלו ופשוט המשכתי להיות מאושר ומאושר יותר בחיי, מערכות היחסים שלי השתפרו, הפרודוקטיביות שלי השתפרה, הייתי רגוע יותר ושחררתי הרבה אמונות שליליות ישנות על עצמי. הרגשתי הרבה יותר מאושר, בטוח בעצמי ועוצמתי ומבוסס במי שאני.

 

בסופו של דבר, החלטתי שאני רוצה לזרז את הגדילה שלי, החלטתי לעבוד עם גארי באחד על אחד באימון והדרכה אישית.

אני וגארי בטאוטיהואקן, מקסיקו.

הדים של צמיחה ולחיות חיים מאושרים:

העבודה עם גארי זירזה את הצמיחה שלי פי 10. הרגשתי כמו אדם חדש כל חודש עם קצב השינויים וכולם מסביבי התחילו לשים לב. כבר לא הייתי אותו "דניאל" והדיכאון נראה כל כך רחוק שזה היה נדמה כאילו הדיכאון הוא מערה תת קרקעית אי שם על פני כדור הארץ וכבר טסתי גבוה בחלל. המשכתי לחקור ולתרגל, עבדתי עם מורים שונים, למדתי דברים חדשים, עבדתי עם מאמן לזן בודהיזם מדהים בשם אלכס מיל, שאני מרגיש שאני חייב לציין ושאני כל כך אסיר תודה כלפיו (אוהב אותך, אלכס!).

השינויים קרו מהר ומהר יותר והקסם התרחש בכל מקום שהסתכלתי עליו. כשאני מסתכל אחורה על מה שלמדתי ועל השינויים שקרו, קשה לסכם מסע שלם בפוסט אחד. ובכל זאת, אם הייתי מסכם את זה בשורה, הייתי אומר שמהות המסע הפנימי הוא: "חזרה לאותנטיות".

כן, אותנטיות, המילה הזו. זה אולי נראה כמו קלישאה ואתם עשויים לתהות מה המילה בכלל אומרת. זה היה נראה לי כמו קלישאה ללא ספק, מילה שכולם פשוט זורקים מסביב אך שהינה ריקה ממשמעות ושאולי אפילו לא קיימת או בעלת רלוונטיות כלשהי בשבילי. אם זה עוזר, אפשר להחליף את המילה אותנטיות ביושרה, או להגיד שהמסע הפנימי הינו חזרה ללהיות שמח ושלוו בעולם, עם היכולת להביע את עצמנו באופן חופשי כמו ילדים, ריקים מפחדים שלא מועילים לנו. ובכל זאת אני מזכיר את המילה אותנטיות פה. כי מה שמצאתי חזרה בעבודה הזו היא את מי שעומד מאחורי כל האמונות וההתניות השליליות שפיתחנו במהלך חיינו, מי שעומד מאחורי כל הרעש של מחשבות ורגשות שליליים ופחד. מצאתי חזרה את אותה שמחת ילדות, את הפתיחות, את החוכמה הפנימית, את האושר והסקרנות שנולדנו איתם.

אנו לא נולדנו בכדור הארץ הזה כדי לסבול.

אנחנו כאן כדי לרקוד וליהנות מהחיים!  ליצור, ליהנות, לחוות, החיים האלה יכולים להיות מדהימים הרבה יותר ממה שאי פעם האמנתי. האותנטיות הזו היא המקום שבו אני חי היום. אני הולך בראש שקט, עם רוגע פנימי, עם אהבה לעצמי ולאחרים ולב פתוח. כן, יש אתגרים, החיים מאתגרים. כן, עדיין יש לי כמה אמונות שליליות ישנות לשחרר שמעכבות אותי. אבל אני כבר לא בדיכאון, אני לא אומלל, אני מסתכל על האמונות השליליות האלה ברוגע, בידיעה שגם הן עומדות להשתנות. אני מסתכל על אתגרים ברוגע, בחוכמה, בחוסן ובהתרגשות, בידיעה שיש אהבה וכוח בתוכי ושאני יכול לעמוד בכל מה שעובר בדרכי ואפילו לצמוח מזה יותר.

אני יכול להבין איך זה יכול להישמע קלישאה ואם זה קלישאה בשבילך זה בסדר, אבל בעיני זו האמת. האמת הישירה של החוויה ושל הפוטנציאל של אושר ומימוש עצמי שיש לנו כבני אנוש בכוכב היפה הזה.

נהנה מהחיים

רצון לשתף וללמד:

 

אי שם במסע הזה עלה רצון לשתף את השינויים שעשיתי. ידעתי שעשיתי שינויים גדולים ושאנשים אחרים סובלים ולא מקבלים את העזרה והתמיכה שהם צריכים. מכיוון שהייתי במקומות הנמוכים האלו, ידעתי גם מה עובד ומה לא עובד, מה יעיל, מה לא יעיל ומה יכול להועיל במקרים מסוימים אך לא במקרים אחרים. הבנתי את ה"איך" של המרכיבים השונים ליצירת שינוי אישי וכיצד כל אחד יכול ליצור את השינויים האלה בחייו – בין אם שינויים פנימיים או חיצוניים. המשכתי ללמוד אימון אישי, ללמד מדיטציה ולשתף את החוויות שלי עם אחרים. ככל שחלף הזמן אנשים נמשכו לזה והתחלתי באופן רשמי לאמן לטפל וללמד, זה מה שאני עושה היום. אנשים קיבלו תוצאות מדהימות ושיתפו אותם עם אחרים, אז פשוט המשכתי. ללמוד ולצמוח, לשתף אהבה ותובנות עם אחרים, אין דבר שאני אוהב יותר מלראות איך הלקוחות שלי משתנים ולשמוע אותם מספרים לי על השינויים המדהימים שקורים בחייהם. זה הדבר הכי מתגמל שיש.

 

במובנים רבים, אני עושה זאת למען עצמי הצעיר, ולכל אותם אנשים שחווים חוויה דומה או פשוט חוסר סיפוק ורוצים להיות שמחים יותר.  אנשים רבים באים אלי בתחושה שהרגשתי, שהם אינם מסוגלים להשתנות, שהם תקועים,  ש"פשוט ככה הם ואין יותר מדי מה לעשות". אני אומר להם שזה בסדר שהם חושבים ככה, אני אומר להם שהאמנתי אותו דבר וכך גם רבים אחרים. אני מזמין אותם לחקור בראש פתוח, לעבוד איתי ולראות אם הם יכולים להשתנות או לא, לראות אם הם מסוגלים להיות אפילו 5%  אחוז שמחים יותר או לסבול 5% אחוז פחות אחרי תהליך עבודה ביחד.

האם זה לא שווה את זה?

עד היום לא פגשתי את האדם שאמר: "לא, לא חוויתי אף שינוי או שיפור".

 

 המסע ממשיך לו:

 

אני עדיין צומח, אני עדיין לומד. .התשוקה שלי היא לשתף, התשוקה שלי היא לעזור לאנשים אחרים מכל תחומי החיים, למבוגרים ולבני נוער כאחד. לעזור להם להיות מאושרים יותר, לסיים את הסבל, ולצאת לדרך מספקת יותר. מזה אני הכי מתרגש כשאני מתעורר כל יום. מכיוון שהייתי בנקודות הנמוכות ביותר, אני יודע בדיוק איך לעזור ומה אנשים צריכים. מכיוון שניסיתי כל כך הרבה דברים שונים, אני יודע מה היה אפקטיבי ועבד באופן מדהים וגם מה היה פשוט גרוע! צמיחה ולמידה הם תהליך אינסופי.

הכי חשוב, אני נהנה לחלוק שמחה, הומור, קבלה ואהבה חסרת תנאים. למדתי שאלה הכוחות המרפאים ביותר בעולם כולו.

 

 
משפחה :)
משפחה 🙂

 

כמה פרטים אישיים מגניבים לגביי

אני גר בתל אביב, קרוב לחוף הים, עם כלבה חמודה וחתולה (שניהן שחורות!) – תמונות למטה!

פרט לעזרה לאנשים במסעות החיים שלהם, אני מבלה הרבה מזמני במדיטציה, בטבע ועם אנשים שאני אוהב. אני מאוד נהנה להיות טיפשי, לגרום לאנשים לצחוק עם בדיחות מצחיקות (או לא כל כך מצחיקות אם תשאלו את חברה שלי) ולטייל.

כמה מההנאות הקטנות שלי הן לשחק בפלייסטיישן 5 ולאכול ביצים וקרואסון שוקולד בשבת בבוקר ליד החוף.

הסרט האהוב עליי: Shawshank Redemption

סדרת הסרטים האהובה עליי: Marvel Cinematic Universe  – היקום הקולנועי של מארוול(אני קצת חנון)

סדרת הטלוויזיה האהובה עליי: Modern Family – משפחה מודרנית

הספר האהוב עלי: “The 4 Agreements” by Don Miguel Ruiz. – ארבעת ההסכמות של דון מיגל רואיז

משחקי פליסטיישן האהוב עליי: Uncharted 3, God of war, The last of us, or Bloodborne (קשה לבחור!) 

מוזיקה: אני נהנה מכל הז'אנרים ובעיקר מג'אז. 

שיר הג'אז האהוב עליי:  “The Girl From Ipanema”.

אני אוהב לטייל ולהיות בטבע והייתי ב – 20 מדינות ומעלה, הטיול האהוב עלי היה טנזניה באפריקה וטיפוס על הר הקילימנג'רו (תמונה למטה!)

ששלום יהיה עימכם, דניאל. 

 

אם תרצו לשמוע עוד על המסע שלי, אתם מוזמנים לשמוע את הראיון שעשיתי עם המנטור שלי גארי על המסע שלי.  דרך יוטיוב או בפודקאסט . או לקרוא עוד על הסיפור פה.