אני יודע שיש הרבה דיבור עכשיו על איך "לנהל רגשות בתקופה הזו", או איך "לווסת את הרגשות בתקופה הזו",
או "להתמודד איתם".
אבל רוצה לחלוק איתכם פה נקודה מבט אחרת לגמרי, שיכולה לשנות את כל הגישה שלכם כלפי הרגשות שאתם מרגישים:
מה אם אתם לא צריכים לנסות לנהל את הרגשות שלכם?
מה אם אתם לא צריכים להתמודד איתם?
מה אם הרגשות שלכם, שאתם חווים בדיוק בתקופה הזו, הם השער הכי עוצמתי להתפתחות הרוחנית והפנימית שלכם.
הרגשות שלנו הם לא בעיה שצריך לפתור, לנהל או להיפטר ממנה.
הם שער שדרכו אנחנו מתפתחים רוחנית.
הם לא משהו שעומד בדרך לשמחה שלנו, לשלווה שלנו ולהתפתחות שלנו לעבר יותר שלווה אושר ואור –
הם הדרך לעבר יותר שלווה אושר ואור.
זה רק דרך החשיכה שאנחנו באמת יכולים להכיר את העוצמה של האור שלנו.
כמו שבחשיכה מוחלטת, האור של פנס יותר בולט וכך אנו לומדים עליו,
כך מהחשיכה שבתוכנו ושמסביב, ומאומץ רב לשבת ולפגוש את החשיכה הזו בנוכחות, חמלה ובלי היסוס, אנחנו מגלים את האור שלנו.
דרך החשיכה אנחנו מוצאים את האור.
הרגשות שלנו הם לא בעיה, הם שער.
שער שדרכו נוכל למצוא אהבה עמוקה יותר, פתיחות לב עמוקה יותר וחמלה עמוקה יותר.
שער שדרכו נעמיק לתוך עצמנו, לתוך האור והקיום.
האור לא נמצא מעבר לכאב, אלא דרך הכאב.
אז אני מזמין אתכם, אם אתם מרגישים את הכוח והיכולת, לשבת עם החשיכה בפנים, ולא לברוח ממנה.
לפגוש אותה.
אם זה קשה ומציף לכם לעשות את זה לבד, אז אל תעשו את זה לבד, אלא עם אנשים שיתמכו בכם ויחזיקו את המרחב עבורכם לעשות זאת.
אבל דעו שדווקא,
דווקא מנוכחות, חמלה והתבוננות ומפגש מלא עם החשיכה,
כך אנו מוצאים את הגדילה הרוחנית הכי גבוהה, החופש הכי גדול והשלווה הכי גדולה, ולא ההפך.
כי בנוכחות עם החשיכה, החשיכה מותמרת לאור, וזה הריפוי הכי גדול, והתזונה הכי גדולה להתפתחות שלנו ושל כל האנושות.
זו ההזמנה מהיקום לכולנו שמוכנים אליה כרגע.
שתפו את זה עם אנשים שזה יכול לעזור להם.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
