איך להתמודד עם אובדן של אדם קרוב:
אם איבדתם מישהו קרוב אליכם בתקופה האחרונה, אני ממש מצטער לשמוע.
אין מילים שיכולות להקל על הכאב של לאבד אדם קרוב, ובחודשים האחרונים מאז המלחמה, לצערי הרב הרבה אנשים איבדו אדם קרוב אליהם, הרבה יותר מוקדם משציפו.
אז אם איבדתם אדם קרוב אליכם לאחרונה, בין אם מהמלחמה או כל דבר אחר, אני מצטער ממש על אובדנכם,
ורוצה לחלוק כמה מילים איתכם.
אני לא יודע אם הם יעזרו או יקלו על הכאב, אני לא יודע אם הם יועילו בכלל, אבל אני יודע שבשבילי הם מאד עוזרים בהתמודדות עם לאבד אדם שקרוב לי, ואני מקווה שהם יעזרו גם לכם.
הדבר הראשון שאני רוצה שתדעו זה שהרגשות שלכם הם בסדר בדיוק כמו שהם.
אתם לא צריכים להיות חזקים, אתם לא צריכים "להחזיק מעמד", מותר לכם להתפרק, להיות עצובים, לכעוס או לחוות כל דבר אחר שאתם חווים.
זה בסדר גמור.
וזה נכון גם לאם אתם מרגישים פחות רגשות מחשבתם שאתם תרגישו, או ממה שאחרים מרגישים.
אם אתם מרגישים מעין "כלום" כזה בפנים סביב האובדן, ניטראלים, או בקבלה לגבי זה – זה גם לגמרי בסדר.
מה שאתם חווים עכשיו הוא בסדר ובדיוק מה שאתם אמורים לחוות, וכולנו מכילים אובדן באופן שונה.
אז אני רוצה להזמין איתכם לקחת רגע להכיל את זה בשביל עצמכם, לעצור את קריאת הפוסט, לשים יד על הלב ולהגיד לעצמכם: "זה בסדר איך שאני מרגיש.ה כרגע", ולהיות עם איך שזה מרגיש לאמץ את רגשותיכם.
זה המסר הראשון שאני רוצה לחלוק איתכם, קחו את כל הזמן שאתם צריכים להיות עם הרגשות שלכם, ואולי הקריאה עד פה הציפה הרבה ואם כן תנו לעצמכם רשות לסיים לקרוא את הפוסט ולחזור אליו בהמשך.
אבל אם אתם מוכנים, יש לי מסר שני שאשמח לחלוק, המסר הזה הוא לא לכולם, ואולי חלקכם תתקשו איתו ולא תסכימו איתו. אני מתנצל אם זה המקרה.
אני אחלוק אותו למקרה שלחלק מכם זה יכול לעזור:
אתם לא רחוקים מהאדם שאיבדתם כמו שאתם חושבים.
ברמה הפיזית, אתם לא תראו אותם מעבר לרחוב יותר, או כשתבקרו אותם בבית.
לא תבלו איתם יותר ברמה הפיזית הזו.
אבל איפה באמת האדם הזה שאיבדתם תמיד היה קיים?
איפה הרגשתם אותה או אותו?
האדם שאיבדתם הורגש בלב שלכם.
במשך כל היכרותכם, כשהייתם לידם, את הטוב והנעימות של להיות איתם, הרגשתם בתוך עצמכם, בתוך ליבכם.
כשחשבתם עליהם כשהם לא היו בסביבה והרגשתם איך זה להיות במחיצתם, זה היה בלב שלכם שהרגשתם זאת.
ברמה הפיזית, ברמת השטח האדם הזה היה קיים מעבר לרחוב, או היה גר בתל אביב, חיפה או נתניה.
אבל עמוק בפנים, זה בלב שלכם שהוא או היא חיים.
וזה המקום שבו אתם עדיין יכולים להרגיש אותם.
בלב שלכם הם קרובים אליכם מתמיד, בלב שלכם הם תמיד נמצאים, ובלב שלכם אתם יכולים להרגיש את הנוכחות שלהם פה.
זה המקום בו הם נמצאים קרוב.
קחו רגע לעצור, ולהרגיש אותו או אותה בלב שלכם קרוב. ותנו לעצמכם להרגיש את איך שזה מרגיש.
להרגיש את האנרגיה שלהם, להרגיש אותם פה, להרגיש את האהבה שלכם אליהם והקרבה הזו.
תנו לעצמכם את הרשות להרגיש ולדמיין שהם נמצאים כאן בליבכם, ממש קרוב.
האנשים שאיבדתם פיזית, לעולם לא רחוקים ולעולם לא יעלמו מחייכם.
הם תמיד ילוו אתכם בלב שלכם, הם תמיד שם, ובכל רגע שאתם צריכים אותם – ללב שלכם תלכו, ושם תרגישו אותם עמוק וקרוב מאד, והם יוכלו לתמוך בכם, להיות פה ולהציע עזרה.
איבדתי את סבא שלי לפני כמה שבועות, ואני מרגיש מאד עצוב לא לראות אותו פיזית, ועם זאת, לעולם לא הרגשתי קרוב אליו יותר מעכשיו, כי כל פעם שאני הולך לתחושה בלב שלי, אני מרגיש אותו שם חי וקיים, קרוב מתמיד.
אני מקווה שזה עזר🙏.
אני אוהב אתכם.
אם הפוסט הזה עזר לכם, אתם מוזמנים לשמור לכם אותו כדי שתוכלו לחזור אליו כשתצטרכו,
ואם אתם מכירים אדם כלשהו שהפוסט הזה יכול לעזור לו, אנא שתפו את זה איתו🙏.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
