היום אני רוצה לדבר איתכם על נושא שלא קל בדר"כ לדבר עליו, המוון.
ואני רוצה לדבר עליו, בדיוק כי הוא לא נושא קל, וכי הוא נושא מהותי שהוא חלק מהחיים.
הדבר הראשון שאני רוצה שתשימו לב אליו, זה מה אתם מרגישים כשאתם חושבים על המוות?
אני כותב את המילה הזו עכשיו ואתם קוראים אותה, מה אתם מרגישים כשאתם קוראים את זה?
פחד? עצב? חרדה? קבלה ושלווה? אדישות כזו ותחושה שזה נושא שרחוק מכם?
כל דבר שאתם מרגישים לגבי זה הוא בסדר, המטרה שלכם היא רק לשים לב.
כי מה שאתם שמים לב לגביו שאתם מרגישים, זה כנראה המערכת יחסים שלכם עם המוות.
אם אתם מרגישים פחד או חרדה – יש לכם אמונות מבוססות פחד על המוות.
אם קבלה – יש לכם אמונות מבוססות קבלה ושלווה על המוות.
אדישות – אולי אתם בהכחשה כלפי המוות כי זה כל כך מפחיד אתכם שזה נושא שאתם מעדיפים לא להתקרב אליו או להרגיש (וזה לגמרי בסדר, ואני שולח לכם חיבוק חם, ורוצה לחלוק איתכם שהמוות לא חייב להראות כזה מפחיד❤️).
המוות הוא נושא שפגש אותי המון עוד מגיל 4. בגלל הטראומה שעברתי, לא הרגשתי יותר בטוח בעולם, הרגשתי שיש סכנה בכל עבר, שהעולם מסוכן ושאני יכול למות ולהפגע בו.
ולכן הפחד מהמוות ליווה אותי מאז.
הייתי צריך לעשות הרבה עבודה כדי לחשוב ולהרגיש את המוות בצורה אחרת,
ולמרות שאין לי פיתרון קסם שיגרום לכם אחרי הפוסט הזה להשלים עם מלאך המוות לגמרי, אני רוצה לחלוק איתכם מה למדתי בתהליך על המוות למקרה שזה יעזור.
תאפשרו לעצמכם לקבל את המילים האלו שאני חולק פנימה לתוככם, להרגיש אותם, לדמיין איך זה ירגיש להתייחס למוות באופן החדש שאני חולק איתכם מהמילים הבאות:
המוות הוא לא מפחיד בכלל, המוות הוא בסדר, הוא חלק מהחיים.
המוות הוא מתנה, כי כל דבר בא והולך, מה שבא, היה אמור לבוא בזמנו, ומה שהלך היה אמור ללכת כשהלך.
לנו זה אולי נראה במוח שמשהו הלך "מוקדם" או "מאוחר", אבל האמת היא שבשביל היקום, הכל הולך בזמן המדויק שהוא היה אמור ללכת בו.
כשאנחנו מתים, אנחנו חוזרים הביתה למקור שלנו כאהבה, שום דבר רע לא קורה. אנחנו מרגישים טוב.
הגוף הפיזי שלנו מפחד מהמוות, אבל הנשמה שלנו נצחית, והיא כלל לא מפחדת – היא מתרגשת אפילו מסיום המסע הזה בכדור הארץ!
המוות הוא ניטראלי, הוא לא טוב או רע. הוא מה שנספר לגביו. אם נספר שהוא רע ומפחיד – ככה הוא יראה לנו.
אם נספר שהוא שלב טבעי בחיים, שלכל אדם קורה בגיל אחר, בין אם בנסיבות טבעיות מזקנה,
או במחלה, במלחמה או תאונה, כי לא הבטיחו לנו שהעולם הזה יהיה פיזית בטוח – נוכל להגיע לשלווה הרבה יותר עמוקה איתו.
זה הכל מושפע מהסיפורים שאנו מספרים – ומה שנספר יקבע אם נרגיש טוב או לא טוב עם הנושא הזה.
המוות מרגיש כואב, אבל הוא גם מתנה כי הוא נותן מקום למשהו חדש.
הפוסט הזה אולי לא בשבילך אם איבדת אדם קרוב לאחרונה באופן מפתיע, אני מצטער אם זה העלה הרבה במקרה הזה.
אני מקווה שזה עזר🙏 – אם אתם מרגישים טריגר ממה שכתבתי\שזה העלה הרבה או שאתם לא מסכימים, זה לגמרי בסדר.
למי שפתוח או פתוחה, אני מזמין אתכם לשמור את הפוסט הזה ולקרוא את המילים האלו שוב ושוב, בעיקר כשפחד מהמוות שלכם או אדם קרוב עולה,
לאפשר לעצמכם לקבל אותם פנימה, ולראות מה קורה בתוככם ככל שתקבלו אותם עמוק יותר לנפשכם.
אפשר לפתח קשר אחר עם המוות – גם אתם לגמרי יכולים.
ששלום יהיה איתכם, אני אוהב אתכם, דניאל❤️.
