לאפשר לדברים להיות, להיכנע, לזרום עם קצב היקום…
אלו חלק מהמתנות הכי גדולות, וחלק מהאתגרים הכי גדולים שלנו.
כשאני מתבונן בעצמי, ומתבונן בחוויה של כניעה, אני חווה הקלה גדולה, כמו גל שנמס לתוך האוקייאנוס ומרפה לחלוטין.
כניעה, surrender, היא סוף המאבק, היא אחדות עם החיים, היא חופש ושחרור.
לעומת זאת, אני מתבונן בעצמי בחלק שרוצה לשלוט, שנאבק, שרוצה לשלוט כדי שהדברים יקרו כמו שהוא רוצה שהם יקרו, שמתנגד למציאות.
במקום הזה, אני חווה קשיחות בתוכי, כאב, סגירות וסבל. זה החלק בתוכי שמתוך פחד גדול, ובורות רוצה לשלוט בדברים.
ואני מתבונן לי ב2 החלקים האלו שבתוכי. ויותר ויותר בוחר להיכנע.
יותר ויותר בוחר לשלוט פחות. יותר ויותר בוחר לזרום במוכנות עם הגל הזה של החיים אל עבר האוקייאנוס העמוק של הלא נודע, האוקייאנוס של האינסוף.
באוקייאנוס של האינסוף, הכל אפשרי, ומי יודע לאן יסחוף אותי.
בוודאי הוא יכלול הרבה אושר, שמחה וצחוק,
בוודאי הוא יכלול גם הרבה כאב, עצב ובכי.
ובכל מקרה – אני שמח לזרום איתו, וכל יום בוחר לזרום איתו עוד ועוד, ומאחל לעצמי, שעם הגל הזה, אזרום גם לנצח.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
