על להעז לעמוד באור

על להעז לעמוד באור

להעז לעמוד באור:

"לפעמים אני מפחד לעמוד באור, באהבה, בעוצמה ושמחה שלי.

לפעמים אני מפחד להפתח לאפשרויות של כל הטוב שיכול להפתח בפניי.

לפעמים אני מפחד משפע, מלשמוח, מלהיות חופשי – ולכן אני מגביל את עצמי, שם מכשולים בדרכי, עוצר את עצמי ומחבל במאמציי.

כי למרות שבא לי טוב, אני מפחד מהטוב, ואני מכור לרע. 

הרע זה מה שאני מכיר, הרע זה מה שאני רגיל עליו, החושך זה הדבר שאני מכיר הכי טוב,

לכן גם כשמוצעות אפשרויות טובות בפניי, ולמרות שבתוך תוכי אני כל כך רוצה אותן, אני בוחר ברע במקום,

כי הרע זה המוכר לי.

אז תעזרו לי בבקשה, אני צריך עזרה, אני צריך עזרה להכיר בטוב, אני צריך עזרה להתרפא מההתמכרות שלי לחושך, כאב וסבל.

אני צריך עזרה ואהבה שתעזור לי להשלים עם החשיכה, לקבל אותה ולאהוב אותה, ודרך קבלה זו למצוא את האור. 

תעזרו לי בבקשה, כי בא לי שיהיה לי טוב, אבל אני לא יודע איך." – הילד הפנימי שלך.

את השיר הזה שרים הילדים הפנימיים של כל אחד מאיתנו.

הילדים הפנימיים בתוכנו, רוצים טוב, אבל מושכים כאב וסבל.

הם החלק בנו שמחבל במאמצינו מתוך פחד, מתוך התמכרות לסבל, מתוך כעס וכאב.

וזה התפקיד שלנו לעזור להם, לשחרר אותם לחופשי מההתמכרות הזו.

כשאנחנו עוזרים לילדים הפנימיים שלנו ומשחררים אותם לחופשי, אנחנו משחררים גם את עצמנו לחופשי מהדפוסים שלהם, וזו המתנה הכי גדולה שיש.

הצעד הראשון בלשחרר אותם זו אהבה – לאהוב אותם ולקבל אותם כמו שהם.

לפגוש אותם בפחד שלהם, במצוקה שלהם, בחרדה, בעצב, ומתוך המקום הזה לתת להם את האהבה ותמיכה שהם צריכים.

זה השלב הראשון, תתנסו איתו.

באהבה וחמלה, דניאל❤️.

Table of Contents

איך השתחררתי מביקורת עצמית קשה, ולמדתי לאהוב את עצמי כמו שאני

יש תקופות בחיי שאני מרגיש בושה במי שאני.   בתקופות שזה היה ממש חזק, הייתי מתרחק מאנשים, כי פחדתי שיראו כמה שאני פגום.   הרגשתי שאני חי חיים כפולים, כי בחוץ הצגתי שאני בסדר, וככה כולם חשבו, אבל מבפנים הרגשתי ממש רע עם עצמי ולא טוב.   זה השפיע עליי

Read More »

הצלחה זה לא מספיק: איך למצוא משמעות עמוקה יותר בעבודה ובחיים שלכם

איזה כיף לקום בבוקר ולאהוב את מה שאנחנו עושים.   ולהאמין בתוך עומק ליבנו שמה שאנחנו עושים עושה טוב לאנשים, לעולם ולעצמנו.   אין תחושה מספקת מזה שיש, ואין תחושה מבאסת יותר מלקום ל"עוד יום עבודה" או פשוט יום בחיים שלנו שהם חסרי סיפוק ומשמעות עבורנו.   שהם פשוט עבור

Read More »

פססט…  היי, כן את.ה – יש לך מושג מתי החיים נהיו כל כך רציניים??!

יכול להיות שזה קרה כשהפכנו לבני נוער?   פתאום אחריות בלימודים, ודעות וסטנדרטים חברתיים, ובנים בנות ותחרות פופולאריות.   אולי זה עשה את זה?   אולי זה טראומה והדבר הכואב הזה שקרה לנו בילדות? כל אחד מאיתנו עם הדבר האחד שלה או שלו?   או בפעם הראשונה שצפינו בחדשות, ושמענו

Read More »