חשיכה גדולה נראה שנמצאת סביבנו יקיריי, והכל יכול להראות כואב.
אבל אל לנו לשכוח, שלצד החשיכה, תמיד נמצא האור, ושלעיתים אחרי החשיכה ודרך החשיכה, אנו מגיעים לאור.
זה לא רק "חשיבה אופטימית", אלא עובדה ברורה שאנו יכולים לראות אם נסתכל על ההסטוריה של הדברים.
בחיים האישיים שלנו, אם נחשוב אחורה, הרבה מהשינויים החיוביים הגדולים באו אחרי אתגר גדול.
הרבה מהאירועים הקשים בחיינו עיצבו אותנו למי שאנחנו וגדלנו מהם.
ברמה הקולקטיבית, השואה היא זו שהולידה את מדינת ישראל, ומלחמת העולם השנייה הובילה לתקופה עם סה"כ הרבה הרבה פחות הרג ומלחמות בעולם מאשר לפניה ועם הרבה יותר שלום עולמי ושיתוף פעולה מפעם.
אני יודע במסע הרוחני שלי וגם עם לקוחות שלי, שכשאנחנו עוברים דרך רגשות מאד מאתגרים וכואבים, עמוק בחשיכה שלהם, בצד השני מחכה אור גדול.
ראיתי את זה עשרות פעמים עם עצמי ומאות פעמים עם לקוחות.
מתי האור יגיע? אני חושב שהוא כבר פה, פשוט קשה לנו לראות אותו.
מתי הסיטואציה הזו תתבהר ונראה את החיובי שבהכל? לא יודע, בטווח הארוך לדעתי, לא עכשיו.
הפוסט הזה הוא הזמנה לפרספקטיבה, ללראות את התמונה הגדולה, ללעשות "זום אאוט" החוצה, ולראות שבתמונה הגדולה של ההסטוריה, עם כל הקושי שאנחנו חווים ב"זום אין" כשהכל נראה קרוב אלינו, הכל נורמאלי, הכל חוזר על עצמו, והכל בסדר.
ללראות שבתמונה הגדולה של היקום, אם נעשה זום אאוט גדול, הכל קורה כהרגלו, ובני אדם מתפתחים, בצורה שבני אדם מתפתחים, ולפעמים זה מערב גם מלחמות.
אני מקווה שזה עוזר. פרספקטיבה.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
