ללכת אחרי העדר:
אל פשוט תעקבו אחרי מה שכולם עושים, זה מוביל לחיים אומללים וזה לא כיף בכלל. מי הנהג, מי הקפטן של הספינה שלנו? האם יש לנו יעד ברור? האם אנחנו חיים עם הלב? או שמא אנחנו עוקבים אחרי כל מה שהספינות "המגניבות" או "הנורמליות ורגילות עושות" מחשש שלא נתאים. הנה אבחנה מעניינת בעיניי שמספר אנשים אומרים, מה ש"נורמלי" בחברה שלנו הוא לעיתים גם מילה נרדפת ל"מטורף". אולי זה מילים קשות אבל זה לעיתים קרובות נכון.
אנשים עוקבים אחרי מה שכולם עושים, אנשים מחפשים תשומת לב זולה ברשתות החברתיות, מבזבזים שעות מחייהם בדפדוף חסר שקט ברשתות חברתיות בטלפון רק בשביל להרגיש סבל, קנאה, לא מספיק טובים ובשביל שבסוף היום הקול השופט במוח שלהם יגיד להם כמה שהם לא שווים כלום, איך שהם בזבזו את היום שלהם בעוד כל מי שהם ראו מנצל את חייו ומצליח הרבה יותר טוב מהם. כמובן שהאירוניה הקומית הגדולה היא שהקול במוח של אותם אנשים שהם רואים כמעט לוודאי אומר להם את אותו הדבר. ואם הוא לא אומר להם את זה אז הוא כנראה אומר להם משהו בסגנון "תראי איזה מזויפת את, עושה את עצמך חשובה ומוצלחת באינסטגרם בעוד שבפנים את יודעת שאת לא שווה כלום".
כמה שקרים, כמה שקרים הקול הזה מספר. ובכל זאת, כולם מאמינים לו ומקשיבים לו. אנשים עובדים בעבודות סתם, גם ללא תשוקה ואם הם לא באמת רוצים, בלי יותר מדי סיבה אמיתית. אנשים עושים תואר בנושא מסוים בלי לדעת בכלל למה או אם הם רוצים לעסוק במקצוע שהם לומדים. "בשביל הכסף" הם אומרים, מקווים שכסף יעשה אותם שמחים או יתן להם מנוחה קלה מהכאב שבפנים. כמובן שזה לא יקרה, לכאב פנימי יש רק פתרון פנימי, באהבה שלנו מדובר.
האם אנחנו נותנים לים, לרוח ולגלים פשוט לסחוף את הספינה שלנו או שאנחנו מנווטים בה עם משמעות, כיוון תשוקה והנאה? איך אנחנו חיים את חיינו? האם אנחנו מרוצים מכך?
אל תעשו את מה שכולם עושים, זה פשוט ישאיר אתכם עם התוצאות של כולם – חיוך מזויף ותחושה של ריקות בפנים אם יש לכם מזל, דיכאון קליני, חרדה קשה וניסיון לפצות על כל זה עם תרופות מחברות שמגלגלות על הסבל שלכם מיליונים במקרה הרע יותר. כל מה שנותרים איתו במקרה שכזה זו תחושה של פספוס מההזדמנות המיוחדת שיש לנו לחיות. כמובן שלעולם לא מאוחר מדי, שחרור פנימי יכול להגיע בגיל 20 בגיל 40 או בגיל 90 שנה לפני המוות, כל רגע זה רגע טוב להיות חופשי מסבל.
הקטע הוא שזה כל כך קשה לראות מה קורה בפנים בלי הכלים הנכונים, החדירו בנו כל כך הרבה אמונות שקשה ממש לראות מתוך הערפל לתוך האור של הלב שלנו. אנחנו צריכים לנקות ולהפטר מהאמונות האלו אחת ולתמיד וכל אדם שעושה זאת יוכל לעזור גם לאחרים ולקהילה שלו לעשות זאת.
שיהיה המשך שבוע טוב, אני מקווה שכל זה יעזור, אל תלכו אחרי אחרים, לכו אחרי הלב ומה שעושה לכם באמת טוב. אל תנסו להראות חשובים סתם, כי תשומת לב זו לא אהבה. אם אתם אוהבים את התוצאות שאנשים מסוימים מקבלים מחייהם, תעשו את מה שהם עושים. רק תשקלו ותבדקו לעומק קודם שמה שהם מציגים זו לא אשליה – לא חסרים מיליונרים, סלבים ואנשים רבים שהציגו את עצמם בצורה אחת או אחרת, הוליכו אחריהם רבים אולם הם בעצמם התגלו כאשליה וכאומללים. הם לא אנשים רעים, הם פשוט ניסו להראות חשובים כמו כולם וזה בסדר, זה פשוט לא עושה אף אחד שמח.
