איך להתמודד עם אובדן של אדם קרוב: אם איבדתם מישהו קרוב אליכם בתקופה האחרונה, אני ממש מצטער לשמוע. אין מילים שיכולות להקל על הכאב של
לפני מספר ימים, סבא שלי ויקטור הלך לעולמו, בן 83 במותו. ואני חושב לספר משהו קטן לגביו, ותוך כדי שאני רושם את זה, ברור לי
לאחרונה אני שואל את עצמי שאלה אחת: "מה באמת חשוב בחיים?". ואני יושב איתה, נותן לה מקום, מהרהר עליה. לא ממהר לתשובה, פשוט נותן לה
אם אתם כמוני, אתם בטח מותקפים ביום יום במחשבות שליליות שמשוות אתכם לאנשים אחרים ואומרות לכם שאתם לא טובים מספיק ונכשלים לעומת כל האנשים "הטובים"
פחד היה אחד היריבים הכי גדולים שלי בחיים. הרבה פעמים מדברים על פחד כיריב, ואומרים שצריך "להביס אותו", "להשמיד אותו" ולהיות "חסרי פחד".
קודם כל אני רוצה שתדעו, שאתם לא אבודים, ויש דרך החוצה. ושאני ממש מבין למה זה יכול להראות כל כך בלתי ניתן שינוי,
לחץ הוא דבר שהורג אותי לפעמים. חרדה. הלחץ למהר, להספיק דברים. הלחץ מלשרוד, הלחץ ממה יקרה. חרדה היא תמיד מנגנון בריחה.
לאחרונה אני חושב הרבה על החיים האלו, ועל כמה מהר הם משתנים. איך הכל זז ממקום למקום, איך הכל ארעי, איך כלום לא
דווקא בתקופה הזאתי אני מרגיש את האור שבתוכי גדל ומתעצם. זה כאילו החשיכה הגדולה מזמינה אותי בעצם נוכחותה אל עבר האור. בהבנה
אני יודע שיש הרבה דיבור עכשיו על איך "לנהל רגשות בתקופה הזו", או איך "לווסת את הרגשות בתקופה הזו", או "להתמודד איתם". אבל