כשהתחילה הפעם האחרונה שהייתי בדיכאון, לפני 7 שנים ב-2017, התחלתי לחוות גל של מחשבות מאד אפילות. המחשבות הכי אפילות? מחשבות על רצח, אונס, ודברים אחרים
אם אתם קוראים את זה, יכול מאוד להיות שאני הולך לשנות את התפיסה שלכם על מה באמת חשוב בחיים. ואולי פשוט אחזק עבורכם תפיסה
הכלבה הזהובה הגדולה מתה. האושר הגדול. 15 וחצי שנה של מתנה וכיף. אני לא יודע בדיוק מה להגיד לך חוץ מזה שאני
*נועד לשני המינים* לאחרונה בחיי אני שם לב לקונפליקט או דפוס מעניין. מצד אחד, יש לי כל מיני דברים לעשות – עסק לנהל, חיים של
*נכתב לשני המינים* בחלק הראשון מפוסט לפני שבועיים, כתבתי על הקול השיפוטי בראש שלנו, ועל 3 דברים שצריך לדעת לגביו ושאפשר לעשות כדי להקטין את
השבוע עבדתי עם לקוחה שהתקשתה עם פחד מדחייה, וכאב כשהיא תופסת שלא מקבלים אותה כמו שהיא, ועם עוד לקוחה שהתקשתה עם להרגיש בטוחה פנימית ורגועה
פואמה קטנה שכתבתי והזמנה בסוף. *נועד לשני המינים* "לעשות את העבודה הפנימית ללרפא את הלב, זה לא כיף, זה לא קל זה לא סקסי. זה
אנחנו הרבה פעמים מנסים לברוח מהכאב שלנו, מנסים נואשות "להרגיש טוב יותר" ולהיות "מאושרים". אנו רודפים נואשות אחרי הריגוש, הסמים, האלכוהול, תשומת הלב מאנשים אחרים.
על סליחה: "אני חייב לסלוח לאלו שפגעו בי, אפילו אם מה שהם עשו הוא בלתי נסלח במוח שלי. אני סולח להם לא כי מגיע להם
איך הייתי רוצה להתחיל את הבוקר: “תהפוך כל יום ליצירת אומנות שלך" – ג'ון וודן. אווו הבוקר! עוד הזדמנות חדשה לחיות, עוד פרק חדש מתוך