איך להפסיק לחפש את האישור שלך מבחוץ ולמצוא אותו בפנים?
קרה לכם פעם שהרגשתם שהאישור שלכם תלוי במישהו אחר? אולי באותו רגע שבו הרגשתם צורך שמישהו יאשר לכם שאתם מספיק טובים, מוצלחים, או ראויים? אני
קרה לכם פעם שהרגשתם שהאישור שלכם תלוי במישהו אחר? אולי באותו רגע שבו הרגשתם צורך שמישהו יאשר לכם שאתם מספיק טובים, מוצלחים, או ראויים? אני
אתם אומרים שאתם אוהבים את עצמכם מצד אחד, ומצד שני מפחדים ממה שחושבים עליכם ודואגים מזה, ואקטיבית מסתירים מאנשים צדדים בכם שאתם לא רוצים
כשהייתי צעיר יותר, בתחילת שנות ה20 שלי, היו מנצלים אותי לא מעט. למה? כי הייתי יותר מדי נחמד. ואנשים היו משתמשים בנחמדות יתר
יש תקופות בחיי שאני מרגיש בושה במי שאני. בתקופות שזה היה ממש חזק, הייתי מתרחק מאנשים, כי פחדתי שיראו כמה שאני פגום. הרגשתי
יש דבר אחד מרכזי שמונע מאיתנו לעשות את הדברים שאנחנו באמת רוצים בחיים, ולהצליח, לשמוח ולשגשג כמו שאנחנו יכולים. וזה לא הסטטוס החברתי שלנו,
השופט: כפי שרשמתי בפוסט הקודם בנושא, אנחנו אף פעם לא שופטים את עצמנו באמת, המחשבות השיפוטיות בראש עולות מהחלק במוח שלנו שאני קורא לו: "השופט".
יש מכשול אחד, שהוא המרכזי בעיניי שאנשים מתקשים איתו כשהם מנסים לאהוב את עצמם, והמכשול הזה הוא כל כך מאתגר, בגלל שהוא כמעט בלתי נראה.
שיפוט עצמי הוא לא באמת שיפוט עצמי. זה רק נראה ככה. אבל האמת היא שאתם לא באמת שופטים את עצמכם. תחשבו על זה לרגע: אני
איך להרגיש שקט פנימי גם כשהדברים מתפרקים מסביב: זה קל לדבר על שמחה, אושר ושקט פנימי כשדברים הולכים לנו בקלות וכמו שרצינו. ולפעמים זה פשוט
אם אתם מרגישים חופשיים לגמרי בחיים הפוסט הזה לא בשבילכם: את הפוסט הזה אני בעצם כותב לי. אבל כשאני כותב אותו לי, אני כותב אותו