יש דבר אחד מרכזי שמונע מאיתנו לעשות את הדברים שאנחנו באמת רוצים בחיים, ולהצליח, לשמוח ולשגשג כמו שאנחנו יכולים. וזה לא הסטטוס החברתי שלנו,
השופט: כפי שרשמתי בפוסט הקודם בנושא, אנחנו אף פעם לא שופטים את עצמנו באמת, המחשבות השיפוטיות בראש עולות מהחלק במוח שלנו שאני קורא לו: "השופט".
יש מכשול אחד, שהוא המרכזי בעיניי שאנשים מתקשים איתו כשהם מנסים לאהוב את עצמם, והמכשול הזה הוא כל כך מאתגר, בגלל שהוא כמעט בלתי נראה.
שיפוט עצמי הוא לא באמת שיפוט עצמי. זה רק נראה ככה. אבל האמת היא שאתם לא באמת שופטים את עצמכם. תחשבו על זה לרגע: אני
אני שונא את עצמי. ככה הרגשתי. אני אפס. מפסידן. לוזר. פאתטי. כמה קשה הייתי עם עצמי. כשהייתי עושה טעות, כמה