דווקא בתקופה הזאתי אני מרגיש את האור שבתוכי גדל ומתעצם.
זה כאילו החשיכה הגדולה מזמינה אותי בעצם נוכחותה אל עבר האור.
בהבנה ראשונית של הרבה מסורות רוחניות וגישות מסוימות, נדמה שכדי להשתחרר מהחושך ומשליליות, אנו צריכים לנטוש אותם לאחור אל עבר האור. לדחות את החשיכה כדי להגיע אל האור.
וזו אי הבנה מובנת וטבעית שנעשה בתחילת הדרך, ושעשיתי בעצמי.
אבל האמת היא, שזה ממש לא ככה.
האמת היא שבמסע רוחני עמוק, אנחנו עוברים *דרך* החושך, אל עבר האור, ובדרך מגלים, שהחושך עצמו, עשוי מאור.
אל לנו לפחד או לברוח מהחשיכה, לא זו שבתוכנו ולא זו שבחוץ. זה הכל אשליה שנראית מאד מפחידה, אבל היא לא באמת.
הכל משחק גדול שאנחנו כבני אדם, ובעצם כנשמות משחקים, כדי להגיע אל עבר האור, ובמשחק הזה החשיכה מהווה תפקיד חשוב.
אז הנה עוד צעד במסע שלי, ואולי גם שלכם כבני אדם וכנשמות, לעבור דרך החשיכה, אל עבר לאור.
שיהיה לנו מסע מוצלח, משמח וגם כואב, כי כאב זה חלק מהדרך ולא דבר להתחמק ממנו.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
