למה אנחנו לפעמים עושים דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, ולמה המחשבות שלנו חוזרות על עצמן בלופים לא פוסקים?

למה אנחנו לפעמים עושים דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, ולמה המחשבות שלנו חוזרות על עצמן בלופים לא פוסקים?

למה אנחנו לפעמים עושים דברים שאנחנו לא רוצים לעשות?

למה הרבה פעמים המחשבות שאנחנו חושבים חוזרות על עצמן בלופים של דפוסים ותגובות רגשיות שלא משרתות אותנו ב-כ-ל-ל, מגבילות אותנו ומרגישות לנו לא טוב?

הסיבה היא פשוטה ואולי תפתיע אתכם:

זה לא בדיוק אנחנו שעושים את זה.

כשהיינו ילדים, למדנו התניות שונות מהתרבות שלנו ומההורים שלנו.

חווינו חוויות שיצרו בנו פחד, כעס, בושה וכאב.

החוויות האלו עיצבו את העולם הרגשי שלנו ואת התשתית לאיך שהמוח שלנו מרגיש וחושב, מהמחשבה הכי פשוטה ועד לדפוסים הכי מושתתים במערכת עצבים שלנו ותגובות של "להלחם, לברוח ולקפוא במקום".

הנה משהו שאני חושב שכדאי שנדבר עליו יותר: 

הדפוסים האלו באיזשהו שלב לוקחים חיים משלהם.

אנחנו יצרנו את הפחד שלנו כילדים, אבל מתישהו הוא מקבל חיים משלו ומתחיל לתקשר איתנו.

הוא מופיע בלי שליטתנו ואפילו עוצר אותנו מלעשות דברים שמאד בא לנו לעשות.

הוא שולח לנו רגשות ומחשבות של פחד, וגם לפעמים ממש משתלט עלינו אם אנחנו לא נוכחים מספיק ואז אנחנו פועלים מתוך הפחד הזה בכל מיני דפוסים. 

כלומר, להתניות ולדפוסים שלנו יש חיים משלהם, והם מתקשרים איתנו בכל מיני דרכים ורוצים שנפעל בדרך שהם למדו לפעול כשהיינו ילדים, והם בעצם מתייחסים אלינו כילדים עדיין שצריכים את העזרה והדרכה שלהם.

ואם אנחנו רוצים להשתנות ולהשתחרר לחופשי מהכלא של הדפוסים שנוצרו כשהיינו קטנים, עלינו לעשות 2 דברים:

  1. לזהות שהם לא אנחנו, ולהיות ממש ברורים לגבי זה. זה לא אנחנו שמייצרים את המחשבות ורגשות הללו.
  2. לזהות את הכוח שלנו, שהוא להגיד "לא". לאף דפוס אין כוח עלינו בלי ההסכמה שלנו, אלא רק כשאנו אומרים לו כן. ואם אנו אומרים לו כן אז כדאי שנחקור למה.

ואם הייתי מוסיף שלב שלישי, זה היה לאהוב את הדפוסים האלו.

הדפוסים האלו באו להגן עלינו בחיים, וכשאנחנו מאמצים אותם באהבה ואומרים להם שאנחנו מודים להם על כל מה שהם עשו למעננו אבל לא צריכים אותם יותר, הם משתחררים הרבה יותר מהר. 

האם אפשר לשנות אותם? כן. 

המוח שלכם לא חייב להשאר רועש לנצח, ואתם לא חייבים לחזור על אותם דפוסים ולופים של מחשבות כל חייכם.

באמת אפשר להשתנות.

השלבים שתיארתי למעלה הם הדרך לעשות זאת, וזה לגמרי אפשרי גם בשבילכם.

באהבה וחמלה, דניאל❤️.

Table of Contents

יום השואה היום

יום השואה היום.   יום שמייצג את אולי הזוועה הנוראה ביותר שעשתה האנושות.   הרג מתוכנן ומדוקדק של 6 מיליון איש, וזה עוד בלי לכלול את שאר העשרות מיליונים שנרצחו שאינם יהודים, גם להם יש חשיבות.   כילד ונער, לא ממש הבנתי מה זה השואה.   כלומר, הבנתי רעיונית, כי

Read More »

יום העצמאות – חופש העם היהודי

הנה יום העצמאות הגיע לו.   איך אנו מרגישים פה?   שמחה, חגיגה, ששרדנו וניצחנו?   חששות על העתיד?   פחדים?   כאב על מי שאיבדנו בדרך?   או אולי הרגשות מעורבים בשילוב של הכל?   שאלות, ולי אין תשובות.   לפעמים רק נותר לבכות.   לפעמים רק נותר לצחוק.

Read More »

יום הזיכרון הזה לא יכול להיות כקודמותיו

  יום הזיכרון היום לא יכול להיות כקודמותיו.   הרבה זמן הוא לא היה כבד כזה.   איבדנו א.נשים קרובים אלינו שאנחנו אוהבים, וזה כואב.   המציאות שלנו השתנתה בין רגע, וזה קשה.   אנחנו עדיין כאן עדיין. אנחנו עדיין חיים.   וגם צוחקים ונהנים.   משהו בנו ניצח, וזה

Read More »