לא נכנסתי למקצוע הזה פשוט כי זה היה כיף לי או במקריות, אלא מתוך קריאה עמוקה מתוך מסע החיים שלי והסבל שעברתי, לעזור לאחרים.
היי אני דניאל מור, מאמן אישי ומטפל מתל אביב, ואני רוצה לחלוק איתכם את הסיפור שלי פה.
זכרונות חיים קודמים:
מגיל צעיר הייתה לי תחושה שיש משהו גדול יותר בחיים האלו ממה שנדמה לי. עוד בגיל שנתיים אני זוכר שהרגשתי מין תחושה כזו שאני מכיר את ההורים שלי ואת האנשים שסביבי עוד מחיים קודמים, שכולנו מחוברים איכשהו ביחד, ושיש לי תפקיד משמעותי לשחק בעולם, שבו אעזור להרבה אנשים ואהיה אור עבורם.
אני זוכר שממש ראיתי את זה וזה היה לי ברור.
והתחושות האלו התבהרו לי יותר הרבה יותר במהלך הדרך כשהתבגרתי.
טראומת הילדות שלי:
גדלתי להורים מקסימים בצפון תל אביב, עם עניין ברוחניות בעצמם. הם נתנו לי אהבה ללא תנאים מגיל צעיר שאני מעריך אותה עד היום, וכמובן שגם להם היו טראומות שונות שעברו דרכם אליי.
אמא שלי בעיקר סבלה מחרדה גדולה, שהשפיעה עליי מאוד כילד, ואבא שלי היה עסוק גם בפחדים שלו סביב פרנסה וקשיים עם ערך עצמי נמוך.
אבל הייתה תקופה אחת משמעותית בחיי ששינתה אותם לחלוטין וזה כשבגילאי 4-5 נכנסתי לגן חובה לפני בית ספר יסודי וחוויתי התעללות מינית ע"י אחד הגננים שם.
מצד אחד הערצתי אותו, ואפילו נהניתי מתשומת הלב הזו בתקופה שבה בדיוק אחותי הקטנה והמקסימה כרמל נולדה וקיבלה את תשומת הלב בבית, ומצד שני סבלתי מאוד ממה שהוא עשה לי, הרגשתי בלבול, כעס, פחד ממנו וגועל ובושה מעצמי.
האירוע הזה שינה את כל מסלול חיי, ולא הייתי מאז אותו ילד שוב.
תקופת בית הספר וההתמודדות שלי עם דיכאון ומחשבות אובדניות:
הייתי ילד מאוד שקט, ולכן לא סיפרתי לאף אחד על מה שעברתי, גם כי אותו איש איים אליי שלא.
באופן קסום ומבריק, הדחקתי את כל החוויה ושכחתי ממנה לגמרי ותקופת בית הספר היסודי נזכרת בעיניי כתקופה סה"כ נעימה וטובה. כן היו לי גם קשיים וחוסר ביטחון וכאבים מכל מה שעברתי, אבל מאד נהניתי בה ויצרתי חברויות טובות.
כשהגעתי לחטיבה כבר הכל הרגיש לי אחרת. הרגשתי מאוד חסר ביטחון להיות עם כל הילדים החדשים, שחלקם נראו בוגרים ומנוסים ממני כי הייתי מאוד תמים. בגלל מה שעברתי, היה לי גם פחד גדול סביב מיניות, שמאוד הציק לי בגיל הזה (למרות שלא הבנתי את הסיבה לפחד הזה אז).
באותה שנה, ילדה שהייתה בעיניי הילדה הכי יפה בכיתה שלי, ושישבתי לידה, כתבה לי פתק עם חיוך ובו היא רשמה: "אתה מכוער".
הייתי כל כך חסר ביטחון, וכל כך רציתי אותה, שהמסר הזה שבר לי את כל הביטחון לחלוטין, וכנראה בתת מודע החזיר אותי לכאב שעברתי כילד.
עם אותן שתי מילים, צללתי לתוך דיכאון עמוק וחוסר אונים. שנאתי את עצמי, הרגשתי חסר ביטחון, ופתאום נהייתי נער מאד מאד שקט למרות שעד אז הייתי דיי קולני.
מרוב בושה, גם לא סיפרתי לאף אחד את מה שאני מרגיש, והסתרתי את מצב הרוח הדיכאוני שלי מהמשפחה בבית ומהחברים והתמודדתי איתו לבד.
חשבתי רבות על לסיים את חיי ושנאתי לבוא לבית ספר.
הדיכאון הזה המשיך בעליות ומורדות עד תחילת כיתה י'א, שם עברתי שינוי.
שינוי מסלול בחיים:
כשהגעתי לתחילת כיתה י'א, קיבלתי החלטה ששינתה לי את החיים.
סתכלתי על החיים שלי כמו שאני חי אותם, והבנתי שאני בחיים לא אגיע למטרות שאני רוצה ואגשים את עצמי ככה.
רציתי מאוד חברה – אבל לא היה לי שום ניסיון עם בנות ופחדתי מהן.
באותה תקופה גם מאד רציתי הצלחה כלכלית בהמשך חיי – אבל הייתי תלמיד עם ציונים של 70 ולא האמנתי כל כך ביכולות שלי.
כשההבנות האלו נחתו בתוכי, החלטתי לשנות את הכל.
התחלתי ללמוד על איך לדבר עם בנות ולהתחיל איתן, וגם איך לשנות את האמונות שלי ולצבור אהבה עצמית וביטחון.
השתמשתי באותן תובנות כדי ליצור לעצמי אמונות וזהות חדשה ומרדנית שבה אני אוהב את עצמי, מאמין בעצמי ולא אכפת לי מה אף אחד חושב עליי.
למדתי קשה מאוד בשביל להצליח בלימודים, למדתי להיות קולני, קצת חוצפן ומתנשא, ובמקום לחשוב שאני מתחת לאחרים, חשבתי שאני מעל כולם.
ובאמת היו תוצאות –
הצליח לי מאוד עם בנות, ובסוף נכנסתי לזוגיות עם גרניט, אישה מדהימה שהיא בת הזוג שלי עד היום (אהבה ממבט ראשון ❤️ ), וגם בלימודים סיימתי את הבגרויות באותה השנה כאשר בכל המבחנים קיבלתי מעל 95 וברובם 100.
הרגשתי על גג העולם, בhigh ומאושר, האמנתי שאני מלך שטוב מכולם ומסוגל להכל, אבל היה מחיר ששילמתי על זה.
חזרתו של הדיכאון והמחשבות האובדניות:
הגשמתי את כל המטרות שלי, ואז שאלתי את עצמי, מה עכשיו?
ולא יכולתי להתעלם מהתחושה של ריקנות וחוסר משמעות שמילאה אותי.
פתאום הבנתי שכל מה ששאפתי להשיג הוא חסר משמעות, ושהשמחה שחיפשתי דרך ההישגים האלו לא באמת עשתה אותי שמח.
הכל היה נראה לי חסר טעם, והתחרטתי על האדם שנהייתי, אדם שהפך להיות רע לאחרים, אנוכי וחסר אנושיות ויושרה.
התחלתי לפקפק בהכל ולשאול את עצמי שאלות בניסיון להבין מה המשמעות של החיים האלו, והאם יש לי צ'אנס לשמחה? או האם נועדתי תמיד לחוות סבל ואני פשוט גנטית אדם פסימי?
ועם מחשבות אלו, נכנסתי לדיכאון עמוק.
הלידה של "שמחים לא משנה מה":
באותה התקופה החלטתי שאני רוצה להיות שמח מבפנים, שמחה ללא תנאי ויצאתי למסע להגשים זאת.
מגיל צעיר היה לי ברור ששמחה היא הדבר הכי חשוב בחיים, שזה מה שאנחנו הכי רוצים, אבל תמיד חיפשתי אותה בהישגים ובעולם שבחוץ.
אבל בתקופה הזו, גיל 17, בתחילת כיתה י'ב הבנתי שאת השמחה שאני מחפש אני יכול למצוא רק מבפנים, ושאין לי אף דרך אחרת.
הייתי בדיכאון, והרגשתי נואש למצוא את השמחה הזו בכל דרך שיכולתי, ידעתי שזה אפשרי כי זכרתי זכרונות מהעבר שלי שחוויתי אותה, והתחלתי לחפש בכל כיוון איך למצוא אותה שוב.
שם יצאתי למסע מדהים שהמשיך איתי עד היום – המסע להיות שמח לא משנה מה.
ניסיתי כל דבר שיכולתי, התחלתי טיפול עם פסיכולוג מקסים בשם יואל, למדתי מדיטציה ויוגה וקראתי הרבה ספרים של רוחניות,פסיכולוגיה, פילוסופיה והתפתחות אישית.
אה, והיה ספר אחד ואדם אחד שהרגשתי שהשפיע עליי יותר מהכל: האדם הזה הוא "דון מיגל רואיז", והספר שלו "ארבעת ההסכמות".
הספר הזה השפיע עליי כל כך, שלמדתי כל מה שיכולתי על דון מיגל רואיז והלימודים שלו של המסורת הטולטקית.
במהלך תקופת הביניים בין התיכון לגיוס שלי, ובמהלך כל שירותי הצבאי קראתי את כל הספרים שלו, את כל הספרים של הילדים שלו ושל תלמידים שלו, וצפיתי בכל סרטון שזמין ביוטיוב וכל דבר שיכולתי למצוא לגביו.
הספרים שלו עזרו לי למצוא ראייה חדשה על החיים, ראייה אוהבת, שמחה, מאושרת, והם ציירו לי את המפה לאיך אני יכול למצוא את השמחה והחופש הפנימי שכל כך רציתי וחיפשתי, לא יכולתי לבקש יותר מזה.
בזכות הספרים שלו, מדיטציה והטיפול שעברתי, אחרי שנה כבר יצאתי מעומק הדיכאון.
עדיין לא הרגשתי שמח, וחוויתי שלל אתגרים בתוכי, אבל המצב שלי היה הרבה יותר טוב.
היה דבר אחד מרכזי שהרגשתי שחסר לי:
בעוד הספרים והתאוריות שלמדתי עזרו, לא הבנתי איך באמת ליישם אותם. הרגשתי שאני צריך מפה ברורה יותר של "צעד אחר צעד" לאיך אני ממש יכול ליצור את השינויים שאני רוצה. רציתי שמישהו מנוסה, שמצא שמחה וחופש פנימי, יוכל להסביר לי מה לעשות, ואולי להנחות אותי פרטנית לגבי האתגרים השונים בחיים שלי שאני צריך עזרה איתם.
בעוד המטפל שלי עזר לי מאד והיה מעולה, לא הרגשתי בשלב הזה שהוא יוכל לעזור לי עם השלב הבא בהתפתחות שלי עם האתגרים שאני עובר, אז חיפשתי מנטור חדש שינחה אותי.
שם מצאתי את המנטור ומורה הרוחני שלי גארי.
המורה ששינה לי את החיים:
ביום הראשון של הצבא הרגשתי אומלל וחרד.
שכבתי במיטה עם 12 המגויסים החדשים שהיו איתי, וכשסגרו את האור לישון, חיפשתי ממש עזרה.
אז עשיתי גוגל ורציתי למצוא מישהו שיוכל ללמד אותי באחד על אחד איך ליישם את הלימודים של מיגל, ושם מצאתי את האתר של המורה הרוחני שלי גארי, שהפך להיות האדם שהשפיע על חיי יותר מכל.
גארי היה תלמיד של מיגל במשך 10 שנים ולמד איתו לעומק. והיה לו קורס וספר שמלמדים איך לעשות את השינויים שחיפשתי בצורה שהייתה עבורי יותר פרקטית ויישומית.
במשך שלל שמירות בטירונות הייתי בסתר מסתכל בטלפון וקורא את הכתבות באתר שלו, שעזרו לי למצוא פרספקטיבות חדשות על האתגרים שלי ואפילו לצחוק עליהם באהבה ולמצוא קבלה פנימית איתם לפעמים (מה שכן, חשוב לי להגיד שהייתי ג'ובניק, ולא סבלתי מחיים כאלו קשים בצבא😆).
במהלך השירות שלי, הייתי מסתובב עם הספר של גארי וכולם היו מזהים אותי דרכו ומסתלבטים עליי כ"בחור עם הספר הלבן" כמו שעושים בצבא כמובן 🙂.
הייתי קורא אותו בלי סוף ומיישם את התרגילים בו, ולקחתי את התרגול הזה מאד ברצינות ככלי שיעזור לי למצוא את השמחה וחופש פנימי שאני מחפש, והספר שלו עזר לי מאוד!
היו אפילו גם מקרה או 2 בהם רשמתי לו שאלה בצ'אט בפייסבוק והוא ענה לי, מה שעבורי היה מאד מרגש באותה תקופה.
אחרי שנה בצבא השתחררתי בגלל משבר נפשי שעברתי, ויצאתי לטיול קצר שהשפיע עליי משמעותית של שבועיים בארה"ב עם דודה שלי וסבא וסבתא שלי.
זה היה טיול ממש כיף ונהדר.
עם זאת, חוויתי בו הרבה חרדות וקשיים פנימיים שהזכירו לי שזה שהשתחררתי מהצבא לא אומר שהבעיות שלי נגמרו, ושיש לי עוד הרבה עבודה לעשות עם עצמי.
הטיול הזה דירבן אותי להתמיד בתרגול הרוחני שלי יותר, ומשם נרשמתי לקורס הדיגיטלי של גארי שנקרא: "להיות המאסטר של עצמך" ולא הרבה אחרי התחלתי לעשות איתו סשנים של 1:1.
העמקה רוחנית וחיים של שלווה וחופש פנימי:
הסשנים עם גארי והקורס שלו שינו לי את החיים. מפגש אחר מפגש, התחלנו לקלף שכבות אחר שכבות של אמונות מגבילות, פחדים וטראומות שהגבילו אותי בחיים, ובין השנים 2019 – 2022, 3 שנים של סשנים איתו השתניתי, ריפאתי המון, ונהייתי אדם אחר לגמרי.
התיאוריה שקראתי עליה בספרים של דון מיגל רואיז התחילה להפוך עבורי למציאות והתפיסה שלי של עצמי והעולם נראיתה לגמרי אחרת.
במהלך הדרך גם העמקתי לתוך לימודי הזן עם מורה לזן אמריקאי בשם "אלכס מיל" שהיה במנזר 14 שנה ובעבודה איתו בין 2020 – 2023 למדתי המון על דרך הזן לעשות שינויים פנימיים, לחיות ברגע ולהשתחרר מהמגבלות שההתניות שפיתחנו במהלך חיינו שמות עלינו.
ב2021 הלכתי לריטריט השמאני הראשון שלי עם גארי בטאוטיוואקן במקסיקו (משמעות המקום בתרגום לעברית: "המקום שבו בני אדם נזכרים באלוהות שלהם"), וחוויתי חוויות קסומות ורוחניות ששוב פעם שינו לי לגמרי את התפיסה שלי את העולם.
חוויות קוסמיות שלא הסתדרו עם הרקע המדעי ולוגי שלי, ואיך שתפסתי את הדרך בה העולם עובד עד אז (אפשר לשמוע על החווית האלו עוד בפודקאסט שלי "שמחים לא משנה מה").
בתקופה הזו, מ2020 התחלתי גם לטפל, למדתי הנחיית מדיטציה והתחלתי להעביר סשנים לאנשים בגישות שלמדתי מגארי ואלכס.
קסמים רוחניים, שמאניזם וריפוי טראומה:
ב2022 היה עוד רגע שטרף את הקלפים בחיי.
כשחזרתי מהריטריט הראשון שלי בטאוטיוואקן מקסיקו בסוף 2021, הראש שלי היה שקט לגמרי ממחשבות והרגשתי שהקרסתי לגמרי את המערכת אמונות שלי שהחזיקה אותי מאחור.
אבל עדיין הייתה לי חרדה ברקע שלא פסקה, חרדה חזקה, לא רציונלית ובלי סיפור או מחשבות.
כשהבאתי את זה לגארי לסשן עמוק שעשינו, פתאום נזכרתי בהתעללות מינית שחוויתי כילד בן 4 ושהדחקתי עד אז, וזה שינה את חיי לחלוטין.
יצאתי למסע של ריפוי עמוק.
עבדתי על לרפא את הטראומה הזו באינטנסיביות, ו2022 הייתה שנה דיי אפלה בחיי של המון ריפוי מאתגר וקשה.
באותו הזמן מתוך המסע שעברתי עם עצמי אני נרשמתי ללימודי טיפול בטראומה בגישת "חקירה חומלת" (Compassionate Inquiry) של ד"ר גאבור מאטה, שמאד השפיעה ותרמה למסע הריפוי שלי.
בסוף אותה שנה חזרתי שוב לטאוטיוואקן מקסיקו לריטריט עם גארי שהיה נקודת מפנה עבורי באותה שנה חשוכה.
במשך שבוע שלם חוויתי חוויות עמוקות, מרפאות ולעיתים מאד מיסטיות שסייעו לי לרפא הרבה מהטראומה שסחבתי. בכיתי ושחררתי המון, ובסוף הריטריט הרגשתי שנולדתי אדם חדש, עם המון אהבה, אור ושמחה לתת.
אני עד היום חושב על נקודת הזמן הזו כנקודה שבה למדתי להיות שמח לא משנה מה.
כי מאז אני הרבה יותר שמח משאני סובל בחיי היום יום שלי.
אני רוצה לתת פה גם מילת תודה לריקי קלש שמטפלת ב"שטיפה אנרגטית" (הגישה של ד"ר נאדר בוטו) שגם עזרה לי מאד עם ריפוי הטראומה שלי עם סשנים של טיפול איתה שהיו עבורי מאד משמעותיים.
גלגול נשמות והיזכרות במסע הנשמתי שלי בעולם הזה:
בהמשך אותה שנה, 2022, היו לי גם עוד היזכרויות מאד משמעותיות בחיים שלי.
כי באותה השנה נחשפתי בפעם הראשונה דרך חוויה ישירה לגלגול קודם שלי כנשמה, וראיתי איך שהגלגול הזה התקשר ישירות לחיים שאני חי היום (הנושא של גלגול נשמות היה נושא שהייתי מאד סקפטי לגביו עד אותה תקופה).
פתאום הבנתי למה בכלל עברתי את הטראומה שעברתי, ונזכרתי שהנשמה שלי בחרה בזה כחלק מהמסע הרחב יותר שלי להתפתח ולגדול.
הדבר המדהים הוא, למרות הסקפטיות שלי, זה שראיתי איך ההיזכרויות האלו שינו אותי כבן אדם, שינו את התחושה שלי ביום יום, את הרגשות ומחשבות שלי, והעמיקו את תחושת המשמעות שלי בחיים.
ההיזכרות הזו ממשיכה עד היום, שמאז נחשפתי כבר להרבה מאוד גלגולים שלי מחיים קודמים.
הבנתי שבאתי לעולם הזה מתוך בחירה מודעת לחוות חושך וכאב מאד עמוק, ולצאת ממנו לעבר האור, בשביל שככה, מתוך אותה ידיעה עמוקה של החושך אדע יותר טוב לעזור לאחרים.
זה למה הנשמה שלי בחרה לעבור את כל זה, וזה למה בעבודה שלי היום אני לעיתים עובד עם מקרים מאד קשים של טראומות ודיכאון, ויודע איך לעזור לאנשים איתם, בגלל שעברתי את אותם הדברים ויצאתי מהם בעצמי.
פתאום נזכרתי בתחושת ילדות שלי שאמרה לי שיש לי משמעות ותפקיד חשוב לשחק בעולם, ושלא סתם נולדתי לחוויות שנולדתי להן ולמשפחה שלי, פתאום חתיכות מפאזל החיים שלי התחברו בצורה חדשה שלא ראיתי בבהירות עד אז וסגרתי מעגל איתן.
זה הוביל אותי להבנה העמוקה של למה אני פה בעולם: כדי להביא יותר ריפוי, אהבה ותחושה של משמעות לאנשים, לעזור להם לצאת מהחושך וקשיים שלהם כמו שאני יצאתי מהם, ולמצוא את האהבה והאור.
ההבנה הזו גם נתנה לי משמעות לגבי כל החושך שעברתי(ועובר בתקופות לפעמים) ועזרה לי לראות אותו כמתנה גדולה.
תרומה, נתינה, חופש ואהבה ללא תנאי:
היום, המסע שלי הוא לעזור לאחרים. אני כמובן עדיין במסע הריפוי האישי שלי, אבל הרבה מהאנרגיה שלי הולכת ללתרום לאנשים שבחיי וזו מתנה גדולה.
אני מוצא הנאה גדולה, ריפוי וסיפוק בלעזור לאנשים אחרים למצוא יותר שמחה וחופש, וראיתי אנשים עושים שינויים מדהימים בתהליכים שעשו איתי.
ראיתי אותם מרפאים טראומות, יוצאים מדיכאון וחרדה כרונית לתוך רוגע ואושר.
עושים שינויים שעוזרים להם לחיות את חיי החלומות שלהם, משנים קריירה, מחליפים מקום מגורים ובוחרים לחיות מתוך אהבה, שלווה, אור ואמת.
זה כזה כזה מספק וכיף.
התשוקה שלי היום זה לתרום ולתת, כמה שיותר, עוד ועוד.
האהבה שלי לחיים מעמיקה מיום ליום, וגם תחושת שלווה, חופש, שמחה וריבונות פנימית שלי.
הוכחתי לעצמי שאני יכול למצוא שמחה מבפנים ולעבור את אתגרי הטראומה והדיכאון, וכל שנה אני מרגיש שמח, שלו, ושלם בתוך עצמי יותר מבשנה הקודמת בלי קשר למה שקורה בעולם בחוץ.
זה נכון שהשמחה שלי היא פנימית במהותה, אבל אני כן מוצא, שככל שאני שמח יותר מבפנים, אני מושך אל עצמי דברים יותר טובים גם בחוץ, וזה כזה כיף!
זה לא אומר שאין לי אתגרים, ושאין לי עוד עבודה פנימית לעשות ודברים לרפא, ברור שיש!
זה פשוט אומר שעם הזמן, אני מרגיש יותר ויותר שמח פשוט מתוך עצמי ומסופק מהחיים כמו שהם.
לאחרונה אני מגלה שחלק מהשמחה הזו היא גם לאמץ את האתגרים ואת עבודת הריפוי שעוד יש לי לעשות ולהנות מהם כחלק מהמסע והדרך❤️.
בימים אלו אני עובד עם אנשים בקליניקה ומלווה אותם בתהליכים פנימיים של צמיחה וריפוי, מנהל את הבית הספר הדיגיטלי "שמחים לא משנה מה" שמכיל בו קהילה תומכת ואוהבת וקורסים שמכסים את כל הכלים שאי פעם למדתי במסע שלי, מעביר ריטריטים עם גארי במקסיקו וקורסים טרנספורמטיבים בקבוצות אינטימיות בנושאי ריפוי רגשי של טראומה, רוחניות, יצירת החיים שאנחנו רוצים, מערכות יחסים וללמוד להיות המאסטרים של עצמנו.
—
ההכשרות שלי:
- מעל 5 שנים של לימוד אינטנסיבי ועמוק של גישת Self Mastery ( "להיות המאסטרים של עצמנו") של המנטור שלי גארי, שכוללת 500+ שעות של קורסים, 5+ ריטריטים מעמיקים של שבוע שלם ו500+ שעות של סשנים עמוקים 1:1 איתו.
- הכשרת מדריכי מיינדפולנס מדיטציה ודאהרמה במכללת וינגייט בלימוד של אלון פאר.
- לימוד זן ואימון אישי בדרך הזן עם המורה לזן האמריקאי "אלכס מיל" במשך שנתיים שכוללת 50 שעות של הכשרה דרך קורסים ועוד 60 שעות של לימוד 1:1 איתו במפגשים אישיים. יש הרבה קוים מקבילים בין הגישה של אלכס לגישת הטיפול "טרילותרפיה" של ניסים אמון.
- הכשרת אימון אישי מבוסס מחקר למבוגרים ובני נוער בבית הספר לאימון האמריקאי: "Youth Coaching Academy" שמוכר ע"י הארגון הבינלאומי לאימון.
- הכשרת טיפול בטראומה בגישת "חקירה חומלת" (compassionate inquiry) של המטפל ומומחה לטראומה הבינלאומי ד"ר גאבור מאטה.
- הכשרת טיפול בשיטת "ריפוי הנשמה" של דור שמאי.
- ריברסינג – גישת טיפול בנשימה מעגלית שהתנסיתי איתה לעומק ושהיא חלק ממה שלמדתי להדריך איתה בהכשרת "ריפוי הנשמה" של דור שמאי
עוד גישות שאני לא למדתי באופן רשמי אבל משתמש בהן ועובד איתן לעומק:
- גישת הטיפול (IFS (Internal Family Systems: מדובר באחת הגישות הטיפוליות האהובות עליי שעוזרת לנו למצוא השלמה והרמוניה בין כל החלקים בתוכנו. זו גישה שאני עובד איתה המון בקליניקה, חקרתי אותה לעומק וחוויתי כמטופל מאות שעות טיפול דרכה, והיא מאד דומה לגישה הטיפולית שלמדתי מהמנטור שלי גארי.
- גישת הטיפול חוויה סומאטית (Somatic Experiencing), גישה מדהימה ומבוססת מחקר לריפוי רגשי ושל טראומות.
- לימודי האי דואליות של המורים הרוחניים מוג'י, אקהרט טולה ורופרט ספירה.
- שיטת "העבודה" של ביירון קייטי.
- גישת טיפול "ראיון מוטיבציוני" שלמדתי בהכשרת קורס עצמאי של psychwire.
יותר מכל הכשרה שלי, התהליך ליווי שאני עושה עם אנשים הוא דינאמי, אינטואיטיבי ונוכח ברגע. לכן הרבה פעמים אני משלב כלים שאני המצאתי באותו הרגע שמתאימים לאדם שאיתי בתהליך, לצרכים הייחודיים שלו ושלה, ואני יודע לשלב את כל הכלים שלמדתי לתהליך אחד קוהרנטי שנותן לכם את המענה לכל הצרכים שלכם בהרבה רבדים שונים.
הדבר הכי משמעותי שלמדתי בשנים שלי כמטופל ומטפל, זה שהמטפלים הכי טובים הם אלו שיודעים להיות נוכחים ברגע, אינטואיטיביים וקשובים לאדם שמולם, ושעושים גם עבודה עמוקה של התפתחות עם עצמם.
לכן אני ממשיך להתפתח וללמוד כל הזמן גישות ריפוי וטיפול חדשות ומשלב אותן לתהליכים שאני עושה, ומתחבר יותר ויותר לנוכחות ואינטואיציה בתוכי כדי להדריך את כל האנשים שעוברים תהליכים איתי באופן כמה שיותר נוכח, אוהב, אתי, מקצועי וטרנספורמטיבי שאני יכול🙏.
קצת מידע אישי ועובדות מגניבות עליי:
- אני עדיין עושה תהליכים שונים ולומד כל הזמן. אני גם עדיין לומד עם גארי, והתהליך שלי איתו ממשיך להעמיק ולהדהים אותי מחדש בתובנות ועומקים החדשים שאנחנו מגיעים אליהם.
- אני בזוגיות מאז 2017 עם הבת זוג המדהימה שלי גרניט, אותה אישה מדהימה שפגשתי ב2017 כנער בן 17 ושאני איתה עד היום❤️. היא נמצאת במסע ההתפתחות האישית ורוחנית המדהים שלה וגם בעצמה מטפלת באנשים כיום.
- יש לי פלייסטיישן 5, ואני אוהב ממש לשחק בו. זה מחזיר אותי להנאות הילדות שלי ולהרפתקאות בעולמות קסומים ומדומיינים.
- הסרט האהוב עליי והכי מרגש שיש עבורי זה "חומות של תקווה" ואני גם חולה על סרטי גיבורי על. הגיבורים האהובים עליי הם באטמן (שהוא חיבור לצד האפל שבי) וספיידרמן (חיבור בתוכי לאור).
- יש לי כלבה מקסימה בשם רייבן והייתה לי כלבת ילדות מהממת שנפטרה שאני כל כך אוהב בשם ננה❤️.
- יש לי חלום לגור כל שנה חצי שנה בארץ וחצי שנה לטייל בעולם ואני הולך להתחיל להגשים אותו שנה הבאה עם טיול חצי שנה במקסיקו.
- אני אדם סקרן בלי סוף ואוהב ללמוד על נושאים מגוונים ושונים. כמובן שבעיקר על רוחניות אבל אני מאד מתעניין גם בריקוד, פיתוח קול ומוזיקה, כלכלה, השקעות וקריפטו, גאופוליטיקה, מתמטיקה ופיזיקה קוונטית.