*נכתב לשני המינים*
בחלק הראשון מפוסט לפני שבועיים, כתבתי על הקול השיפוטי בראש שלנו, ועל 3 דברים שצריך לדעת לגביו ושאפשר לעשות כדי להקטין את ההשפעה שלו על חיינו.
רשמתי על כך שחשוב להבין שבתהליך של "שיפוט עצמי", אנחנו בכלל לא זה ששופטים את עצמנו, אלא שמדובר בקול שיפוטי אחד במוח שלנו(השופט) ששופט חלק אחר בנו אשר מקבל את השיפוט(הקורבן), ושאנחנו בכלל זה שמתבוננים בכל התהליך הזה, אך נוטים להזדהות עם הקורבן.
ציינתי גם, שהשופט הוא כמו "חבר מטומטם" כזה שמנסה לעזור לנו, שמאמין שאיכשהו נהיה שמחים יותר בזכות השיפוטים שלו, אבל שבעצם הוא לא עוזר בכלל.
בפוסט הזה אני רוצה לחלוק עוד 3 דרכים וטיפים ללהתמודד עם השופט שבראש. אז אם לא צפיתם בפוסט הקודם, אני ממליץ לכם בחום, ועכשיו אקפוץ ל3 טיפים הבאים
.
.1. שכח מלנסות להיות האיש המושלם שהשופט רוצה שתהיה:
השופט במוח, מציב בפניך כל הזמן סטנדרטים גבוהים שהוא רוצה שתעמוד בהם. מציב בפניך "תדמית של שלמות" שהוא אומר שאתה אמור להיות.
כל פעם שאתה לא עומד בסטנדרטים של האדם המושלם הזה, הוא משווה אותך כנגד התדמית של שלמות הזו, קובע שנכשלת, שופט את הקורבן שבתוכך(החלק בך שמאמין לו) ומעביר לו את המסר שהוא לא טוב מספיק, ואז אתה חווה לחץ, פחד, חרדה, בושה וכל מיני רגשות שונים!
ההזמנה שלי אליך: שכח מזה! שכח מלהיות מושלם. מושלם זה לא קיים, מושלם זה משעמם, זה הרבה עבודה להיות מושלם.
אתה לגמרי יכול לעשות את ההכי טוב שלך, אתה לגמרי יכול להשקיע, אבל שכח מלהיות מושלם, שכח מאי פעם להגיב לרף הגבוה הזה ולהאמין שרק אז אתה תהיה טוב מספיק.
אתה כבר טוב מספיק כמו שאתה. אתה לא צריך לעשות שום דבר ולעמוד בשום סטנדרט בשביל להיות טוב מספיק. שכח מהתדמית של שלמות הזו וזה יוריד המון משקל ממך, חייך יהיו הרבה הרבה יותר קלים.
2. תצכק על הסתנדרטים המגוכחים של השופט:
שמת לב לטעות כתיב שעשיתי?
תצכק?
מגוכחים?
סתנדרטים?
האם העולם חרב שעשיתי את זה? האם קרה משהו רע? לא!
זה בסדר לעשות טעויות, גם אם זה בכוונה כדי להמחיש את הנקודה,כי זה יהיה קצת מגוחך ולא אותנטי אם אדבר איתך פה על לעשות את זה בסדר לא להיות מושלם אך שלא אתנסה עם זה בעצמי.
זה קצת טיפ מתקדם, אבל דבר שתוכל להתנסות איתו – אשכרה לצחוק על מה שהקול הזה אומר.
לא לקחת את הקול הזה ברצינות בכלל. להוריד לגמרי את הכבדות ממנו.
השופט מאד לא יאהב את זה ויתנגד מאד, אבל בשבילך זה ניצחון שנותן לך כוח.
המטרה היא לא לנסות להשתיק את הקול הזה, פשוט להנות מהנוכחות של הקול הזה והסטנדרטים הגדולים שהוא מציב כמו ממופע קומדיה, להתבונן בו מרחוק ולראות כמה הוא מתאמץ בלי לתרום באמת לחייך ולהשתעשע מהסטנדרטים הגדולים שהוא מציב וכל המאמץ המיותר.
הטיפ הזה יקח את כל הכבדות מהקול הזה ולגמרי ישחרר אותך.
3. המטרה היא לא להעלים את הקול, פשוט לא להאמין לו:
זכור: המטרה היא לא להעלים את הקול מחייך ואת כל הסטנדרטים שלו.
אני יודע שהוא גורם לך להרבה קושי וכאב, אבל זה לא בגלל שהוא כאן שיש את הקושי הזה, אלא כי אתה מאמין לו.
אם נשים את המטרה שלנו להעלים את הקול הזה, בעקיפין אנחנו ניתן לעצמנו את המסר שהקול הזה כל כך גדול, כל כך עוצמתי וחשוב, ושמה שהוא אומר כל כך אמיתי, שאנו חייבים להעלים אותו כי הוא מקשה עלינו.
מה שקורה בכך זה שהוא רק מתחזק.
במקום זאת, עלינו לא להעלים אותו, אלא לא להאמין לו, לפקפק ברעיונות שלו, באמת לשקול אותם בהיגיון, או פשוט להתעלם מהם ולפעול אחרת מדבריו.
זה הכל. לא צריך לעשות יותר מזה.
זה שזה פשוט לא אומר שזה קל דרך אגב, לי וללקוחות שלי לוקח זמן מסוים ותרגול בשביל לעשות זאת, אבל זה לגמרי אפשרי.
עם הזמן, כשאנו לא מאמינים לו, הוא נעלם בטבעי.
אם אתה או את רוצה להעמיק את ההאהבה עצמית שלך ואת היכולת שלך לקבל את כל החלקים שבך באהבה ללא תנאים, ובכך להרגיש סופר טובים בפנים ומשוחררים.
באהבה וחמלה, דניאל
.
.
