הכאב שלך זה החופש שלך

הכאב שלך זה החופש שלך

אנחנו הרבה פעמים מנסים לברוח מהכאב שלנו, מנסים נואשות "להרגיש טוב יותר" ולהיות "מאושרים". אנו רודפים נואשות אחרי הריגוש, הסמים, האלכוהול, תשומת הלב מאנשים אחרים. הלייקים, התגובות, המחמאות. רודפים נואשות אחר כסף בשביל אושר, מקומות בילוי חברתיים, משחקי וידאו, הטלפון ואפילו מדיטציה כדי לברוח ממה שאנחנו מרגישים, כדי לברוח מהרגע הזה עכשיו.

אנו חולמים בהקיץ כל הזמן כדי להימנע ממה שאמיתי רגשית עבורנו ברגע זה, אנו מאמינים  שהמוצר הבא שאנו קונים, הגבר או האישה הבאים שנמצא, העבודה הבאה, הרגע הבא, החופשה הבאה היא מה שבסופו של דבר ישמח אותנו.

הכל כדי לברוח ממה שאנו מרגישים ברגע זה, הכל כדי לברוח מכאב.

אם זה נשמע אפילו קצת כמוך, הנה מה ששכחת: מה שאתה לא מבין הוא שבכאב שלך טמון השחרור שלך. בכאב שלך טמונה האמת שלך, רק כאשר אתה נכנס עמוק לתוך החושך אתה באמת יכול למצוא את האור.

אנו משתמשים בשיטות רבות ושונות כדי לתמרן את הגוף הרגשי שלנו: אוכל, סמים, אלכוהול, אנשים אחרים, סקס, קניית מוצרים, "חשיבה חיובית" (שבדרך כלל משמשת כ"חשיבה מדכאת רגשית"), ועוד אינספור אחרים בניסיון נואש לברוח מהכאב ומהמצב הרגשי האותנטי האמיתי שלנו.

אין תפקידנו לתמרן את הרגשות שלנו אלא לטפל בהם בעדינות. אנחנו רוצים שהדברים יהיו קלים, אבל מה שאנו באמת צריכים זה שהדברים יהיו אמייתים ואותנטים. החיים מראים לנו את זה פעם אחר פעם.

"אז מה לעשות במקום? "- אין צורך לעשות כלום, החיים סוללים את הדרך לשחרור שלנו ללא מאמץ מודע שלנו. אנחנו לא צריכים לעשות, אנחנו צריכים להיות. להיות נוכחים ללא תנאי בחוויה שלנו, עם מה שאמיתי עבורנו במקום לנסות כל הזמן לברוח אל לה לה לה לנד בשיטות שונות. אנחנו לא צריכים תיקון, אנחנו צריכים להיות. זו הדרך האמיתית לשינוי, כזו שבאמת עובדת.

שתטפל טוב ותהיה עם עצמך. באהבה וחמלה, דניאל❤️.

Table of Contents

איך השתחררתי מביקורת עצמית קשה, ולמדתי לאהוב את עצמי כמו שאני

יש תקופות בחיי שאני מרגיש בושה במי שאני.   בתקופות שזה היה ממש חזק, הייתי מתרחק מאנשים, כי פחדתי שיראו כמה שאני פגום.   הרגשתי שאני חי חיים כפולים, כי בחוץ הצגתי שאני בסדר, וככה כולם חשבו, אבל מבפנים הרגשתי ממש רע עם עצמי ולא טוב.   זה השפיע עליי

Read More »

הצלחה זה לא מספיק: איך למצוא משמעות עמוקה יותר בעבודה ובחיים שלכם

איזה כיף לקום בבוקר ולאהוב את מה שאנחנו עושים.   ולהאמין בתוך עומק ליבנו שמה שאנחנו עושים עושה טוב לאנשים, לעולם ולעצמנו.   אין תחושה מספקת מזה שיש, ואין תחושה מבאסת יותר מלקום ל"עוד יום עבודה" או פשוט יום בחיים שלנו שהם חסרי סיפוק ומשמעות עבורנו.   שהם פשוט עבור

Read More »

פססט…  היי, כן את.ה – יש לך מושג מתי החיים נהיו כל כך רציניים??!

יכול להיות שזה קרה כשהפכנו לבני נוער?   פתאום אחריות בלימודים, ודעות וסטנדרטים חברתיים, ובנים בנות ותחרות פופולאריות.   אולי זה עשה את זה?   אולי זה טראומה והדבר הכואב הזה שקרה לנו בילדות? כל אחד מאיתנו עם הדבר האחד שלה או שלו?   או בפעם הראשונה שצפינו בחדשות, ושמענו

Read More »