יש 2 כוחות מרכזיים ביקום: אור וחושך.
נקבי וזכרי.
בשניהם יש את האור, ובשניהם יש את החושך.
במסע הרוחני, שזה פשוט המסע שלנו כבני אדם, בין אם נקרא לו רוחני או לא,
התפקיד שלנו זה לשלב בין האור לחושך בהרמוניה, והשילוב ההרמוני ביניהם נקרא אהבה.
החושך אינו רע, הוא פשוט לעיתים לא מובן.
החושך זה החלקים בנו כאנשים, ובתודעה שלנו כאנושות שהדחקנו החוצה, שהסתרנו, שהתביישנו בהם, שהיו כואבים מדי לראות.
בגלל שהדחקנו אותם, הם לא רואים אור יותר, כי אור הוא תוצר של תשומת לב, ולכן הם חשוכים, כואבים, ויוצרים לנו ולאחרים כאב.
התפקיד שלנו במסע הרוחני, וכאנושות הוא לא להלחם בחושך כדי להביא אור, זו אי הבנה מחשיבה דואלית.
התפקיד שלנו זה להביא את האור לתוך החושך, ולהפך: להזמין את החושך אל תוך האור.
לתת לחושך להינמס שם אל תוך אור ואהבה, לתת לחושך לקבל את האהבה שהוא כל כך צריך ומחפש, את האהבה אשר הוא תמיד רצה שתבוא כמענה.
החושך לא רע, הוא פשוט פצוע, לא מובן, וצריך אהבה.
לכן, אל תפחדו מהחלקים החשוכים בכם, או באנשים אחרים. לכולנו יש אותם.
תזמינו אותם קרוב אליכם, תאהבו אותם יותר מכל, תאמצו אותם עמוק אל תוך הלב.
תנו לאהבה שלכם להמיס את החשיכה, לתוך אהבה עמוקה יותר.
כי כל מה שמכילה החשיכה זה אור.
החשיכה מכילה את כל האור שבעולם, כפי שהמדע מלמד אותנו שהצבע השחור מוצג לנו במוח כשחור מכיוון שהוא מכיל בתוכו אור, ומקרין את מה שנותר שזו החשיכה החוצה.
תאהבו את החשיכה שלכם, והאור שלכם יגדל משם יותר ויותר.
כי בסופו של דבר אין באמת חשיכה, יש רק אור, והאור והחשיכה הם אחד.
המאסטרים הטולטקים קראו לזה: האור השחור.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
