תני לעצמך את מה שאת מנסה לקבל מאחרים:

תני לעצמך את מה שאת מנסה לקבל מאחרים:

השבוע עבדתי עם לקוחה שהתקשתה עם פחד מדחייה, וכאב כשהיא תופסת שלא מקבלים אותה כמו שהיא,
ועם עוד לקוחה שהתקשתה עם להרגיש בטוחה פנימית ורגועה כשהיא חווה אתגרים בחיים, ושמהר מאד היא נכנסת ללחץ כשקורים שינויים.
לכאורה מדובר ב2 בעיות שונות, אבל מה אם המקור שלהם הוא אותו דבר?
דבר ראשון שאני מסביר וממחיש לא.נשים שאני עובד איתם, זה שכל קושי רגשי שהם חווים – זה בכלל לא הם!
מדובר בחלק בהם שמתקשה, לא בהם כמכלול, לא בהם כאדם העוצמתי שהם היום.
אנחנו לא הפחד שלנו, אנחנו לא הכאב שלנו, אנחנו לא הכעס שלנו.
אם אנחנו חושבים שאנו כן, אז משמע אנו תקועים בו ואין לנו סיכוי להשתנות.
מדובר בחלקים בנו, לא במי שאנחנו באמת.
יש לכולנו המון חלקים, והרבה מהחלקים שלנו פגועים וצריכים עזרה(לי למשל יש חלק שאוהב ללכת לאכול פיצה דומינוס או משהו מתוק כשהוא במצב רוח רע).
תפקיד מי לעזור לחלקים האלו? שלנו. שלנו ע"י אהבה,, נוכחות וקצת מכוח הדמיון(כפי שתראו בהמשך).
לכן בשני המקרים, לא מדובר בלקוחה שלי שמפחדת מדחייה, אלא בחלק בה שמפחדת.
ולא מדובר בבלקוחה שלי שחשה לחץ וחרדה משינויים ואתגרים, אלא בחלק בה שחווה את זה.
זה לא רק סמנטיקה מילולית כשאני אומר את זה, אלא אמירה שהרבה יותר קרובה לאמת, ושעכשיו מאפשרת לנו לגשת לבעיה מנקודת מבט אחרת ולפתור אותה במקור.
ככה במקום להיות לגמרי מעורבים ומועמסים בקשיים הרגשיים שלנו, אנו יכולים לפתח מערכת יחסים איתם שדרכה הם יכולים להתרפא ולהשתפר. לפתח מערכת יחסים עם החלקים שלנו שצריכים עזרה.
במקרה הראשון, ללקוחה שלי היה חלק שלא קיבלה את האישור שהיא מספיק טובה כילדה, הצורך הזה לא התממש כילדה, ולכן הוא מופיע לה בבגרות.
במקרה האחר, ללקוחה שלי יש חלק שלא קיבלה תחושה שהיא בטוחה כילדה בגלל שההורים שלה היו הרבה פעמים לחוצים, ולכן היא לא יודעת איך זה מרגיש לחוש רוגע תוך כדי שינוי ואתגר.
התוכן של הבעיה שונה, אך המבנה זהה.
בשני המקרים, יצרנו חוויה מתקנת לחלק שהתקשה רגשית.
בראשון, עזרתי ללקוחה שלי לדמיין אישה מבוגרת ממנה שרואה ומכירה את היופי שבה ואוהבת את הילדה שבה כמו שהיא. הדבר החשוב הוא לא שהלקוחה שלי תרגיש את האהבה הזו כמי שהיא היום, אלא שהילדה בתוכה, החלק הזה בה שצריכה את האהבה הזו תקבל את האהבה, כי זה החלק הזה בה שצריך את הריפוי, לא היא.
כשהילדה בה קיבלה את האהבה הזו זה היה מאד מרפא ואיפשר לה לפחד פחות ממה שחושבים עליה.
אם היא תמשיך לתת לילדה בתוכה את האהבה הזו, היא לא תפחד בכלל.
במקרה השני, הזמנתי את הלקוחה שלי לחבק את החלק בה שחשה לחוצה וליצור בשבילה מרחב בטוח. אפילו לדמיין שהיא לוקחת אותה לבית רגוע ושלוו בו היא בטוחה ורגועה. החלק בה שחשה לחוצה משינוים זיהינו כבת 3 או 4, ולילדה בת 3 או 4 מגיע לנוח, היא לא צריכה להתמודד עם אתגרי חיים, זה התפקיד של הלקוחה שלי במקום של הילדה הקטנה שבה. כשהילדה הקטנה שבה הגיע למקום הבטוח הזה, היא חשה רגועה ושחררה מיד את הלחצים שלה. הלקוחה שלי הרגישה איך הלחץ שלה בגוף ממש התקקטן. כשהיא חושבת על אתגרים עכשיו, זה כבר לא מרגיש מפחיד יותר כי החלק בה שפחדה, הילדה בת ה3-4, חשה בטוחה וסומכת על הלקוחה שלי לטפל בכל אתגר שעולה ולהגן עליה.
עוד פעם, התוכן אולי שונה, אך המבנה זהה. מדובר ביצירת חוויה מתקנת רגשית לחלק שצריך עזרה.
במקום שהלקוחה שלי עוזרת לעצמה(כמו שלעיתים חושבים שצריך להיות המצב), היא הופכת להיות בעמדת העוצמה ועוזרת לחלק בה שצריכה עזרה. וככה נוצר הריפוי.
באהבה וחמלה, דניאל❤️.
בתמונה: אני מביע את החלק השטותניקי שלי(והתלהבותי מלדבר על הנושאים האלו) עם הכלבה המתוקה שלי רייבן.
וכן, לגמרי יש לרייבן עלה בפה בתמונה 😂.