תשומת לב:
"לאן שתשומת ליבך הולכת, לשם חייך הולכים" – הבודהה
זה דבר דיי מצחיק כשחושבים על זה, אבל אנחנו חווים בדיוק ואך ורק את מה שתשומת ליבנו עליו. יכול להיות יום קיצי יפהפה, שמיים כחולים, אני יכול לשבת בים עם בריזה נעימה – אבל אם למשל תשומת ליבי נמצאת על דבר אחד שלא הלך חלק היום, דבר אחד! אולי למשל מישהו שלא הסתדרתי איתו ושלא פעל כמו שרציתי, אז אני אסבול. למה? כי תשומת ליבי בכלל לא תהיה על כל הטוב והיופי מסביבי, היא תהיה רק על הדבר האחד הזה.
כל הגוף שלנו יכול להיות בריא, אבל אם קיבלנו מכה קטנה בבוהן מהשפיץ של המיטה(למי פה זה לא קרה?) אז כל התשומת לב שלנו תלך רק לכאב הזה ואנחנו מפספסים באותו זמן את שאר הגוף שלנו שבריא. לכן התפיסה שלנו של "המציאות" מעוותת במידה גדולה יותר משאנחנו חושבים(למי שעוד לא שם לב), במילים פשוטות כשאני שם את תשומת הלב שלי על משהו אני מפספס את כל מה שמסביב.
הסיפור הכי טוב שממחיש את זה הוא סיפור ששמעתי מאחד המנטורים שלי והקואצ'ר שלי אלכס מיל(Alex Mill). כשאלכס היה במנזר, הוא ועוד נזירה אחרת התווכחו מול המורה שלהם על מה תהיה ההשקעה הכי טובה של הכסף והמשאבים של המנזר לנושא מסוים. כל אחד מהם קיווה שהמורה שלהם תלך עם הדעה שלהם. פתאום באמצע הויכוח המורה צעקה "איזה מדהים!". אלכס והנזירה שמולו נכנסו קצת לבלבול, הם הסתכלו על המורה שלהם ושמו לב שהיא מסתכלת על נוף יפהפה מהחלון. הם חיו על 380 דונם של יער עוצר נשימה והמורה הסתכלה על היופי של הנוף ושל האור שמבצבץ בין העצים.
פתאום כל מה שהיה חשוב השתנה, החשיבות של "הדעה שלי" מול "הדעה שלך" לא הייתה קיימת יותר והתפוגגה לה. כמו שאלכס אמר בסיפור הזה: "כשלקולות במוח שלנו(מחשבות) יש את התשומת לב שלנו, נקודת המבט שלנו קטנה ומצומצמת והגיע הזמן לשחרר אותה. יש תמונה גדולה יותר פה: החיים הם מדהימים ואנחנו יכולים לבחור ברגע הנוכחי. כשאנחנו נוכחים, אנחנו עכשיו יכולים להמשיך במודעות את העסק שלנו ואת מטלות היום. אנחנו יכולים להמשיך עם פרספקטיבה רחבה יותר, פחות דחיפות ועם מקום לתובנות מרגשות, וכל זה כולל גם מראה יפהפה ועוצר נשימה!"
בלינק בתגובות אשלח את הסיפור המלא שכתוב באנגלית.
הרפתקה:
תרגול יומי – היום, כשאתם שמים לב שתשומת ליבכם במחשבות שלא עוזרות לכם, סתכלו מסביב, תחזרו לרגע הנוכחי, חפשו משהו יפהפה ותחשבו לכם: "איזה מדהים!" בדיוק כמו המורה של אלכס.
תהנו!