לא נכנסתי למקצוע הזה פשוט כי זה היה כיף לי או במקריות, אלא מתוך קריאה עמוקה מתוך מסע החיים שלי והסבל שעברתי, לעזור לאחרים.
מלאכים של אור ואהבה: "אנחנו כאן להביא אהבה לעולם, את האור וביטוי הייחודי שלנו. גם בחושך, גם באור, לכל אחד מאיתנו יש ביטוי ייחודי
קרה לכם פעם שהרגשתם שהאישור שלכם תלוי במישהו אחר? אולי באותו רגע שבו הרגשתם צורך שמישהו יאשר לכם שאתם מספיק טובים, מוצלחים, או ראויים? אני
אתם אומרים שאתם אוהבים את עצמכם מצד אחד, ומצד שני מפחדים ממה שחושבים עליכם ודואגים מזה, ואקטיבית מסתירים מאנשים צדדים בכם שאתם לא רוצים
היי לך, אמרו לך פעם שזה בסדר להתקשות בחיים? שזה בסדר לבקש עזרה בחייך? שאנחנו לא מצפים ממך להיות סופרמן? (או סופרוומן🦸🏻♀️). מלמדים אותנו
כשהייתי צעיר יותר, בתחילת שנות ה20 שלי, היו מנצלים אותי לא מעט. למה? כי הייתי יותר מדי נחמד. ואנשים היו משתמשים בנחמדות יתר
יש תקופות בחיי שאני מרגיש בושה במי שאני. בתקופות שזה היה ממש חזק, הייתי מתרחק מאנשים, כי פחדתי שיראו כמה שאני פגום. הרגשתי
איזה כיף לקום בבוקר ולאהוב את מה שאנחנו עושים. ולהאמין בתוך עומק ליבנו שמה שאנחנו עושים עושה טוב לאנשים, לעולם ולעצמנו. אין תחושה
יכול להיות שזה קרה כשהפכנו לבני נוער? פתאום אחריות בלימודים, ודעות וסטנדרטים חברתיים, ובנים בנות ותחרות פופולאריות. אולי זה עשה את זה?
אני רוצה לספר לכם סיפור קצר, על בחור בשם יוסי. יוסי מאד טוב בעבודה שלו והוא בחור מאד חכם, רציונאלי ומבריק. הוא מתכנת,