אני רוצה לדבר איתכם על אהבה עצמית, כן דווקא עכשיו בתקופה הזו. אני רוצה לדבר איתכם על זה כי אני מאמין שדווקא עכשיו
לאפשר לדברים להיות, להיכנע, לזרום עם קצב היקום… אלו חלק מהמתנות הכי גדולות, וחלק מהאתגרים הכי גדולים שלנו. כשאני מתבונן בעצמי, ומתבונן
“כל דבר בקיום מופיע בתודעה, עשוי מהתודעה, וידוע ע"י התודעה" – רופרט ספירה. " אין שום דבר אמיתי חוץ מהתודעה, הדבר היחיד שאמיתי הוא
מה אם כל קושי, כל כאב, כל אתגר, אכזבה או כישלון בחיים שלנו, יכול להפוך להזדמנות לשנות את החיים שלנו. כשאנחנו חושבים בצורה הנכונה,
חשיכה גדולה נראה שנמצאת סביבנו יקיריי, והכל יכול להראות כואב. אבל אל לנו לשכוח, שלצד החשיכה, תמיד נמצא האור, ושלעיתים אחרי החשיכה ודרך החשיכה,
דווקא בתקופה הזאתי אני מרגיש את האור שבתוכי גדל ומתעצם. זה כאילו החשיכה הגדולה מזמינה אותי בעצם נוכחותה אל עבר האור. בהבנה
אל תחכו ליום שאחרי המלחמה בשביל שיהיה לכם טוב שוב. אל תחכו ליום שאחרי המלחמה בשביל להתחיל למצוא שמחה ושלווה. אל תחכו ליום שאחרי
בשביל רבים מאיתנו בחודש האחרון, יכול להיות שהחוויה היא שהחיים הגיעו למעין עצירה. כאילו אין לאן להתקדם עכשיו. שעכשיו הזמן "לחכות".
אני יודע שיש הרבה דיבור עכשיו על איך "לנהל רגשות בתקופה הזו", או איך "לווסת את הרגשות בתקופה הזו", או "להתמודד איתם". אבל
אני כל יום חושב עליכם, גם כשאני לא לגמרי מודע שאני חושב עליכם. איך זה להיות שם בחשיכה? מה אתם עוברים?