אחד הדברים שאני חוקר לאחרונה, זה את ההרגל שלי להתקשח ולהתכווץ רגשית, אנרגטית, פיזית ומנטאלית לנוכח אתגרים. למעשה, זה משהו שאני חוקר כבר הרבה
לאפשר לדברים להיות, להיכנע, לזרום עם קצב היקום… אלו חלק מהמתנות הכי גדולות, וחלק מהאתגרים הכי גדולים שלנו. כשאני מתבונן בעצמי, ומתבונן
מה אם כל קושי, כל כאב, כל אתגר, אכזבה או כישלון בחיים שלנו, יכול להפוך להזדמנות לשנות את החיים שלנו. כשאנחנו חושבים בצורה הנכונה,
"קשה לי ממש לעשות בחירות בחיים", "קשה לי ממש לדעת מה אני רוצה, אפילו לדעת איזה אוכל לבחור במסעדה קשה לי", "קשה לי עם הבחירות
היה הייתה מטופלת מקסימה שנקרא לה דנה, שכשהיא באה אליי היא התקשתה עם המון המון מחשבות חרדתיות לגבי העתיד (אני מספר לכם את זה כמו
1. "אני חייב להגיע לרגע עתידי שבו סוף סוף אהיה שמח": זה נבון ולגמרי לגיטימי לפעמים בחיים לעשות ויתורים זמניים בטווח הקצר בשביל
אחת השאלות שכל הזמן רצה לי בראש כשהייתי בדיכאון, זו השאלה של: "מה המשמעות של החיים?". "בשביל מה כל הקיום הזה? מה הטעם בכלל?".
אתם לא בטוחים מה אתם רוצים: אתם חושבים שאתם רוצים דברים, ואז משנים את דעתכם הרבה, או לא מרגישים טוב לגבי אף אופציה. או שאולי
חד מהדברים שאני הכי עובד עם הא.נשים המדהימים שבאים אליי לעבודה בקליניקה עליו, זה לאהוב כל חלק בהם. כי הרבה פעמים זה כל כך כל
אחד מהדברים שאני הכי עובד עם הא.נשים המדהימים שבאים אליי לעבודה בקליניקה עליו, זה לאהוב כל חלק בהם. כי הרבה פעמים זה כל כך כל